יומא

כליל - גדיל ואין גדיל פחות משנים:

ואין דנין כלי מתכשיט כלי - רמונים קשוטו של מעיל הן:

ארבעה דשיתא שיתא - ארבעת מינין של שש שש דהא נאמר בו שש ואמר מר דברים שנאמר בהן שש חוטן כפול ששה:

לא דינא ולא דיינא - אין ספק וערעור בדבר:

וקצץ פתילים - פתילים משמע תרין וכשקוצץ כל אחד לשנים הוה להו ד':

רב אשי אמר - היינו טעמא דזהב ו' לא אפשר דכתב ביה לעשות אותו בתוך התכלת ובתוך הארגמן משמע שיערב ממנו עם כל מין ומין:

ניעביד ארבעה - המינין דתרי תרי חוטין של זהב הוו להו תמניא של זהב:

חדקינהו - קשרם יפה ועל הטבעות והבדים אומר שיתנם בטבעות בדוחק:

כתב לא יסורו - אלמא אין זזין מהן וכתיב (שמות כה) והבאת אלמא הולכים ובאים בתוכן:

מתפרקין ואינן נשמטים - בראשיהם היו עבים והכניס ראשן אחד בדוחק בטבעת ובאמצען היו דקין הלכך לא היו נדחקין בטבעות אלא מתפרקין והולכין לכאן ולכאן אבל אינן נשמטין לצאת מהן לפי שהן עבים בראשיהן:

דרך גדילתן - העליון למעלה והתחתון למטה:

שמעמידין את ציפויין - ציפוי הזהב מעמידין ע"י מסמרות לשון אחר שלא התליעו ולא נפל ציפויין:

שמא תאמר - משנגנזו אבד סיברן שלא ישובו עוד:

ובטל סכויין - מה שאנו סוכין וצופין להן:

שרד - לשון שריד: