תלמוד בבלי
יומא
דף ס״ט ע״א
וסיפא איצטריך ליה - שינה דנקט משום דבעי לאשמועינן שמותר ליתנן תחת ראשיהן ותו לא איכפת לן אם יפיח מאחר שפושטן:
כנגד ראשיהן - אצל ראשיהן:
שמע מיניה - מדמותר להניחן אצלו לא חייש לשמא יפיח:
תפילין מן הצד - להניחן אצלו כשהוא ישן:
הניחא - האי דלא חייש לכלאים למאן דאמר אבנטו של כהן גדול ביום הכפורים שהוא של בוץ זהו אבנטו של הדיוט כל ימות השנה ואין כלאים בבגדי כהן הדיוט שפיר:
לא זהו וכו' - דשל הדיוט כל השנה של כלאים:
שרי - אין בו משום כלאים דהעלאה דומיא דלבישה דאית בה הנאת חימום הוא דאיתסר:
קשים הם - ואינן מחממין לפיכך אין בהן משום כלאים:
נמטא - לבד פלטר"א בלע"ז:
גמדא - קשה:
למדינה אסור - שנוהג בה דרך חול:
הר גריזים - מקום מושבן של כותים:
עת לעשות לה' - כשבא עת לעשות דבר לשמו של מקום מותר להפר בו תורה:
לתלמיד במקום הרב - לראש הכנסת ולסגן בפני כהן גדול ואינו כממעט כבוד הרב:
כולה משום כבודו דכהן גדול - מראין אותו שיש שררות הרבה למטה ממנו אבל בעלמא אין חולקין: