יומא

קרבנות צבור - הבאין מתרומת הלשכה קאמרת:

שאני קרבנות צבור - מראש חדש ניסן ואילך אין באין מן הישנה:

כדרבי טבי - במסכת ר"ה [דף ז - ]:

חדש בחדשו - לחדשי חידושין יתירי כתיבי לדרשה לומר לך יש חדש שאתה צריך לחדש הקרבנות ולהביאם מתרומה חדשה וגמר שנה שנה מניסן דכתיב ראשון הוא לכם וגו':

התינח שעיר - דאתי מתרומת הלשכה:

מצוה היא - ולא עיכוב:

אין גורל - של שנה זו קובע לשם שנה אחרת:

ומשום גזירה ימותו - בתמיה דיו אם ירעה:

משום חטאת שמתו בעליה - שמא ימות הכהן בשנה זו:

אלא גזירה משום חטאת שעברה שנתה - שמא עד יום הכפורים הבא תעבור שנה על השעיר הזה משנולד וקיימא לן בכל שעירי חטאת שפסולין לאחר שנה דתניא בתורת כהנים גבי חטאת יחיד תורה אחת יהיה לכם וגו' הרי כל התורה כולה כע"ז מה חטאת ע"ז בת שנתה אף כאן בת שנתה כשהוא אומר יהיה לרבות שעירי רגלים כשהוא אומר לכם לרבות שעירי ע"ז לעושה לרבות שעיר נשיא:

ופרכינן גזירה היא גופה חטאת שעברה שנתה - מאי גזירה דקאמרת הא ודאי חטאת שעברה שנתה היא לשנה הבאה:

הא לא קשיא - משכחת לה דלא עברה שנתה כרבי דאמר אין השנה שלימה מיום הכפורים ליום הכפורים מפני שאנו מונין ללבנה ושנת החמה עודפת עליה אחד עשר יום וצריך אתה ליתן לכל שנה את עיבורה מה ששנת החמה יתירה עליה:

דתניא שנה תמימה - האמורה בבתי ערי חומה להיות חלוטה ללוקח:

רבי אומר מונה שס"ה ימים - בין שעיברו ב"ד את השנה בין שלא עיברוה שאין לך למנות אלא לימות החמה:

וחכמים אומרים - הכל כמו שישראל מונין י"ב חדש מיום ליום אם פשוטה היא: