טומאה דתחילתו - מה תחילתו בר מדחי טומאה הוא אם אין כהן טהור לזרוק דמו:
שבת דתחילתו - דתמיד דערב שבת לאו בר מידחא שבת שהרי בין הערבים נשחט ודם נפסל בשקיעת החמה:
דחויה היא בציבור - בקושי הותרה וכל כמה דאפשר מהדרינן אטהורין:
המכבה אש מחתה ומנורה - לאחר שחתה גחלים למחתה או למנורה כיבן:
אינתיק למצותה - לשום למחתה ותו לא קרינן ביה אש המזבח:
דכבייה בראשו של מזבח - לאחר שניתקה ממערכתה:
חייב - משום לא תכבה: