יומא

ומשלך יתנו לך - כלומר לא משלהם הוא מתנה אלא מזונות קצובים לך מן השמים:

ואין מלכות נוגעת בחברתה - משהגיע זמן המלכות ליפול ותעמוד אחרת לא יאחר זמן כמלא נימא אלא מי שזמנה ליפול בלילה נופלת בלילה שנאמר (דניאל ה׳:ל׳) ביה בליליא איתקטל בלשצר ושזמנה ביום נופלת ביום שנאמר (יחזקאל ל׳:י״ח) ובתחפנחס חשך היום:

לבין הנימין - בין חליקת נימת השפה נגד מחיצת החוטם:

נזקרים בבת ראש - נרתעין מהכרעת הקול:

רקביבות - רדולי"א חלודה ככלי ברזל שאין משתמשין בו:

דלא מסקי בשמייהו - לא יקרא אדם לבנו שם אדם רשע:

מודדתו בטפחים - לידע כמה נוסף בו מיום ליום ונותנת המשקל אומד התוספת:

כהן ונביא - זכריה בן יהוידע הכהן אלמא מסקינן בשמייהו דהא דואג האדומי רשע היה וזה קראו לתינוק בשמו:

חזי מאי דסליק ביה - ראה מה עלתה ביה שנשחט:

צדיק מעצמו - ע"י מעשיו נזכר לטובה:

רשע אף ע"י חבירו - נזכר לרעה:

המכסה אני מאברהם - וכיון שהזכיר שמו ברכו וסמיך ליה ואברהם היו יהיה וגו':

שם רשעים - ולא כתיב שם רשע:

עובדיה - היה דר בין אחאב ואיזבל:

מברכתן של צדיקים כו' - במקום שהקב"ה מברך את הצדיקים שם מקלל את הרשעים:

וירא את האור - ראה בדעתו להתקיים האור של עולם בשביל הצדיק שהוא טוב:

וישת עליהם תבל - פיזרן בכל הדורות להיות שתות וקיום ויסוד לקיים תבל:

רגלי חסידיו - בשביל חסידיו כמו ויברך ה' אותך לרגלי (בראשית ל׳:ל׳):

שוב אינו חוטא שנא' רגלי חסידיו ישמור - סופי חסידיו ישמור:

כיון שבא אדם לטמא - להיות רשע:

פעם ראשונה ושנייה כו' - רגלי חסידיו משהנהיג בחסד שני רגלים כמו זה שלש רגלים (במדבר כ״ב:כ״ח) פעמים ישמור אותו מן החטא:

אם ללצים הוא יליץ - אם ללצים הוא בא להתחבר הוא יליץ לא ימנעוהו ולא יעזרוהו:

אם לענוים - הוא בא להתחבר יתן לו חן מי שבידו ליתן:

פותחין לו - פתח הטומאה ליכנס בו מספיקין בידו ואין מונעין ממנו מן השמים לעכבו: