יומא

רבי אומר של ערבית משל שחרית - דלכבש האחד אדשחרית קאי שנאמר בו את הכבש אחד תעשה בבקר:

וצריכי - יש צד נוטה שהנדבה צריך לייפותה כדי שתתרצה לדורון והקבלת פנים ויש צד נוטה לומר שהחובה המוטלת צריך לפרוע חובו משלם:

עששיות - חתיכות עבות כמו עשת שן (שיר השירים ה׳:י״ד) ואף לשון חכמים מנורה באה מן העשת (מנחות דף כח.) משי"ש בלע"ז:

והלא מצרף - הנותן ברזל מן האש למים מצרפו מחזקו ומקשהו:

שלא הגיע לצירוף - כבר היה מצונן במקצת אף על פי שהיו נותנין בלילה בתוך גחלים לוחשות אינו מלובן כל כך שיהא לו חיזוק ע"י מים:

מי אמר אביי הכי - דדבר שאינו מתכוין מותר:

קרא ל"ל - בשר לרבות המנוגע דמצי למכתב ימול ערלתו וכתב בשר לרבות בשר האמור בנגעים (ויקרא יג) אדם כי יהיה בעור בשרו ל"ל קרא הא דבר שאינו מתכוין הוא:

ואמר אביי וכו' - אלמא ס"ל לאביי דקרא מסייע ליה לר' יהודה מדאצטריך קרא למישרייה:

בכל התורה - באיסורא דאורייתא כגון קוצץ בהרת דכתיב (דברים כ״ד:ח׳) השמר בנגע הצרעת ואמר מר בקוצץ בהרתו הכתוב מדבר:

ואין שבות במקדש לא גרסינן דהא תלה טעמא באין מתכוין:

מתני' הביאוהו לבית הפרוה - לטבול טבילה שניה שהיא טעונה מקום קדוש כדפרישית לעיל:

ר"מ אומר - פשט תחלה ואחר כך קידש והא פרישית לעיל פלוגתייהו:

בשחר - בגדים שלובש בטבילה זו היו מפשתן של מדינת פילוסין שהוא חשוב ומעולה:

ובין הערבים - בגדים שלובש להוצאת כף ומחתה:

הנדוין - שהיו מפשתן של ארץ הינדוין והיא ארץ כוש כדמתרגם יונתן בן עוזיאל (ירמיהו י״ג:כ״ג) היהפוך כושי עורו הינדוואה: