תלמוד בבלי
יבמות
דף צ״ג ע״ב
אלא לאו כה"ג - דמותר לעשר על מה שלא בא לעולם ועתיד לבא לצורך עונג שבת:
והא אקריון בחלמא - ליל שבת זה:
קנה רצוץ - מקרא אחד ושמו קנה רצוץ:
מאי לאו הנה בטחת כו' - ולאו שפיר עבדית:
לא - קרא אחרינא אקריוך:
קנה רצוץ לא ישבור - סיפיה דקרא לאמת יוציא משפט דשפיר עבדת:
על מנת לשחררו - ומוזהר שלא להשתעבד בו:
לכשיביאו שליש - דהוי גמר מלאכה כדאמר בר"ה (דף יג.) ועשת את התבואה לשלש אל תקרי לשלש אלא לשליש:
עד אחד ביבמה - מעיד שמת בעלה כדי שתתייבם:
דרחמא ליה - אוהבת את יבמה:
הולד ממזר - דבר חייבי כריתות הוא דאשת אח שיש לה בנים בכרת:
מת בעלי תנשא - אם אין כאן יבום:
יבמה לעלמא - עד אחד מתירה לשוק שאומר לה מת יבמיך או מת בעליך ואח"כ מת בנך: