יבמות

מפני הסכנה - סכנת שניהם הבן והאם שלא ירבה חלב הדדין ותיאנס ותמות:

טעמא דלא גמרו כו' - בניחותא וסיומא דמילתא היא:

בר שבעה הוא - ולשבעה נגמרה צורתו אלא שנשתהא וחזר. ואשמעינן רבי אבהו דאפי' לרבי לא מחזקינן ליה בבר קיימא עד שיהא בן כ':

ואישתהי עד תריסר ירחי שתא - שלא חזר וילדה אשתו לסוף שנתה:

ואכשריה - רבא דקסבר משתהא הולד אחר גמר צורתו וזה נשתהא ג' חדשים ולא אמרי' לאחר שהלך בעלה נתעברה מאחר:

כל ששהא שלשים יום באדם - שחיה שלשים יום:

אינו נפל - ואפילו לא כלו לו חדשי עיבור דאמרינן לשבעה נגמרה צורתו ואישתהי עד שמיני. להכי נקט באדם דאילו בבהמה קתני התם שמנה ימים שהה אין נפל:

לקוי - רך:

מחליק - חלק כבשר אשה. דרך בשר איש להיות שעיר אשפר"א בלע"ז:

רתיחות - אשקומ"א:

כיפה - קילוח ארוך למרחוק:

דוחה - שאינו קשור אלא צלול כמים:

מחמיצין - מסריחין כששוהים בכלי:

הבל - חמימות כעין עשן:

ומתקשה בשעת תשמיש - תשמיש קשה לה:

שיפולי מעים - כמין כף למעלה מאותו מקום כדאמר בפ' יוצא דופן (נדה דף מז:):

איתיב ליה ברת - אלמא כיון דליתנהו כולהו סימני סריס דבצר ליה האי לא מחזקינן ליה כסריס:

סיכי דיקנא - יתדות הזקן. כלומר בכמה מקומות הוה לו שער בזקנו:

בידי אדם - כלומר סריס אדם בעי חליצה סריס חמה לא:

טעמא דבעלה הוא - דהויא זונה דנבעלה לאחי בעלה שלא במקום מצוה והיא היתה עליו בכרת: