יבמות

והכתיב בכל קדש לא תגע - בההיא פרשתא ואמר מר במסכת מכות (דף יד:) בכל קדש לרבות התרומה דאסורה בה כל ימי טוהר שהיא טבולת יום לטומאת לידתה:

ותלתא קראי בתרומה - בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר ואוקימנא לעיל מיניה בתרומה הכתוב מדבר דבר השוה בזרעו של אהרן ובא השמש וטהר עד מלאת ימי טהרה:

לא ידענא במאי - איזהו היא גמר טהרתו דעל כרחך גמר טהרה משמע:

ה"מ היכא דלאו בר כפרה - דהא כולה ענינא בבעל ב' ראיות ומצורע מוסגר וטמא שרץ ומת משתעי:

כתב רחמנא עד מלאת - דאפי' יולדת דבת כפרה היא טהורה בהערב שמש:

והאי עד אשר יטהר עד דמייתי כפרה - ועל כרחך בקודש מוקמת לה דהא כתיב קרא אחרינא ובא השמש וטהר דמוקמת ליה בתרומה:

תרי קראי - עד אשר יטהר וכפר עליה וטהרה בקדשים למה לי לאשמועינן דעד דמייתי כפרה:

מרובה טומאתה - שמנים יום לאכילת תרומה וקדשים:

יולדת הותרה מכללה - שרואה דם וטהורה לבעלה אבל זב לא הותר מכללו דכל כמה דלא פסיק טמא:

במים יובא וטמא עד הערב - ע"כ לתרומה איירי מדבעי הערב שמש למה לי תיפוק לי מובא השמש וטהר:

לנגיעה - דקרא דלעיל באכילה משתעי כדכתיב (ויקרא כ״ב:ז׳) ואחר יאכל מן הקדשים והאי קרא בכלים משתעי דנגיעה בעלמא היא ואשמעינן כלי וה"ה לאדם טבול יום לא יגע בתרומה:

וטמא - במים יובא וטמא אף לאחר ביאת המים קראו טמא:

יכול לכל - הוי טמא ת"ל וטהר מדלא כתיב ויטהר משמע דאמעיקרא קאי קודם הערב שמש:

ואי בעית אימא נגיעה דתרומה - לטבול יום מהכא נפקא דתניא בכל קדש לא תגע אזהרה לאוכל שלא תאכל בתרומה כל זמן שהיא טבולת יום ארוך:

נטילת נשמה - הבא למקדש טמא בכרת שנא' (במדבר י״ט:כ׳) ונכרתה כי את מקדש ה' טמא:

אף קדש דבר שיש בו נטילת נשמה - דהיינו אכילה בטומאה שהוא גבי קדש בכרת ואוכל תרומה בטומאה במיתה דכתיב (ויקרא כ״ב:ט׳) ומתו בו כי יחללוהו:

נגיעה כאכילה - האסור לאכול אסור ליגע:

מאן תנא משתמרת לביאה פסולה אכלה - דקתני ואם לא ידעה משנעשה פצוע דכא הרי אלו יאכלו אע"ג דמצפה ומשתמרת לביאתו:

במחלוקת שנויה - בפרק הבא על יבמתו (לעיל יבמות נו:) אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט מן האירוסין לא יאכלו בתרומה רבי אלעזר ורבי שמעון מכשירין:

נפצעו - כמו פצע (שמות כ״א:כ״ה) מכת חרב וסכין:

נמקו - מחמת מכה נמקו והוקטנו מאליהן:

ואפילו חסרו - כל שהוא:

בכרם - שהיו יושבים שורות שורות ככרם הנטוע שורות שורות:

סריס חמה ס"ד - הא סריס חמה בידי שמים (הוא) מחמת חולי והאי לאו חולי הוא:

כסריס חמה וכשר - דלא אסרה תורה אלא פצוע ודך וכרות: