יבמות

רבנן סברי יש זיקה - לאקשויי אתי. כלומר קס"ד דכי היכי דפליגי רבנן ארבן גמליאל בגט אחר גט הכי פליגי בזיקה ואע"ג דממילתייהו לא שמעינן ליה:

וקתני סיפא וכן אתה אומר בשני יבמין - דאם נתנו שניהם גט חולץ לה אחד מהם ואפילו לרבנן דאמרי יש זיקה סגי לה בהך חליצה רעועה דחד מינייהו:

לימא תיהוי תיובתא כו' - דהא נמי חליצה פסולה היא שאחר הגט באה:

הכי גרסינן בין לרבן גמליאל בין לרבנן אין זיקה והכא כו' - ואנא דאמרי אליבא דמאן דאמר יש זיקה:

קנין גמור - לא גמור ממש אלא קנין חשוב:

הא דאמרן - אין מאמר אחר מאמר אלמא חשיב קמא למיקני כל כח מאמר:

אשתו עמו - דקניה במאמר וכי נפלה אחותה לא רמיא קמיה דאחות אשה היא ולא מיתסרא קמייתא עליה משום אחות זקוקה:

והלזו תצא - אף מן החליצה:

הלזו - כמו הארץ הלזו הנשמה (יחזקאל ל״ו:ל״ה):

אמר להם ר"ש כו' - לקמן בפרק האשה רבה בן תשע שנים ויום אחד הבא על יבמתו וחזר ובא אחיו בן תשע שנים ויום אחד עליה פסולה על ידו דביאת בן תשע שנים כמאמר שויוה רבנן והוה ליה מאמר אחר מאמר ומקודשת אף לשני ופסלה אף על ראשון כרבנן דאמרי יש מאמר אחר מאמר ר"ש אומר לא פסלה:

אמר להם ר' שמעון אם ביאת ראשון ביאה - קניה לגמרי:

ביאת שני אינה ביאה - דהביאה בזמן שהיא בתחלה אין אחריה כלום ואינה מקודשת לשני ולא פסלה על הראשון. ואי משום דזינתה דקי"ל ביאתו ביאה דתנן (נדה דף מה.) בא על אחת מכל העריות שבתורה מתות על ידו אפילו הכי לא מיתסרא על בעלה דקיימא לן (כתובות דף ט.) אין האשה נאסרת על בעלה אלא על עיסקי קינוי וסתירה:

כמאמר שויוה רבנן - דהכי תניא בפרק האשה עשו ביאת בן תשע כמאמר בגדול וקאמר רבי שמעון ביאת שני אינה ביאה אלמא מאמר ראשון חשוב לקנות כל כח מאמר:

ה"ג יש מאמר אחר מאמר בשני יבמין ויבמה אחת - דכל חד וחד תקינו ליה רבנן מאמר בה:

ואין מאמר אחר מאמר בשתי יבמות ויבם אחד - דכל כח שתקנו חכמים במאמר קנה במאמר ראשון לשון מורי ל"א ה"ג אין מאמר אחר מאמר בשני יבמין ויבמה אחת דדומיא דקידושין בעלמא תקינו רבנן למאמר ואין קידושין אחר קידושין באשה אחת ויש מאמר אחר מאמר בשתי יבמות ויבם אחד דהא תרוייהו קמיה רמיין וכל חדא אית לה כח יבמין דלא כח ביאה יהבי רבנן למאמר למיקני לגמרי ולא פקע זיקה דחברתה דביאה הוא דפטרה ולשון ראשון עיקר דלקמן מוכחא מילתא בפירקין:

והא ביאה פסולה כמאמר שויוה רבנן - דלא נפקא מיניה בגט דקא בעיא נמי חליצה לזיקתו: