תלמוד בבלי
יבמות
דף ד׳ ע״א
לא תלבש שעטנז - וסמיך ליה גדילים תעשה לך ודרשינן סמוכין ושרינן כלאים בציצית. אלמא אתי עשה ודחי לא תעשה:
שאין חוסמין - אין [סותמין] טענותיה לכופה להתייבם לו אלא כופין אותו וחולץ. חוסמין לישנא דקרא קא נקט דיליף לה מלא תחסום:
וסמיך ליה כו' - אלמא דרשינן סמוכין וגבי כלאים בציצית נמי דרשינן:
במשנה תורה דריש - והאי סמוכים דכלאים בציצית במשנה תורה הוא ודרשינן:
סמכו ענין לו - ענין הפרשה סמוכה פרשת מכשף אצל שוכב עם בהמה דגבי הדדי כתיבי:
מכשפה לא תחיה - בספר ואלה שמות:
מה שוכב עם בהמה בסקילה - דכתיב באשה הנרבעת לבהמה דמיהם בם וכל דמיהם בם בסקילה היא דגמרינן (סנהדרין דף כג.) מאוב וידעוני דכתיב בהו ירגמו אותם דמיהם בם (ויקרא כ׳:כ״ז):
נוציא זה - מכשף:
לסקילה - שהיא מיתה חמורה מכולן:
בכלל מכשפה היו - שנאמר לא תחיה:
להקיש אליהן - שזו מדה בתורה כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא:
נושא אדם אנוסת אביו - שלא נאסרה עליו עולמית אלא אשת אביו כדכתיב (ויקרא י״ח:ז׳-ח׳) ערות אשת אביך ואשת משמע ע"י אישות דקדושין:
אנוסת בנו - לאו כלתו היא דאין כלה אלא מקודשת וראויה לחופה:
ה"ג ורבנן אי הוה סמיך ליה כדקאמרת השתא דלא סמיך ליה בשומרת יבם כו'. לא סמיך ליה דכתיב לא יקח איש את אשת אביו בנתים:
דמוכח - מוכח למדרשינהו אהדדי סמכינהו:
לכתביה רחמנא - לההיא לא יגלה כנף אביו לגבי עריות אי לטפויי לאוי גבי אשת אב קאתי:
Sefaria
מסורת הש״ס