תלמוד בבלי
יבמות
דף מ״ח ע״ב
כי הני - ששים ואחר כן תבא אליה אחר שיעור אחר כזה תבא אליה:
הרי הוא אומר וינפש בן אמתך - והאי בעבד ערל כתיב כדמפרש לקמן:
בין השמשות של ע"ש ולא הספיק למולו - ומזהירו הכתוב לרבו על עבדו לנוח ביום המחרת ולא על שבת הבאה שהרי צריך למולו בשבת זו וכיון דמל מקרא אחר נפקא מלמען ינוח עבדך דלקמן מוקי לה בעבד שמל:
גר תושב - שקבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים ואוכל נבלות והזהירו הכתוב על השבת דמחלל את השבת כעובד עבודת כוכבים:
האמר אין מקיימין - אפילו יום אחד:
ה"מ - דאין מקיים:
היכא דלא פסקא למילתיה - דלא קיבל מעולם להתגייר ולא פסק מגיותו:
אבל היכא דפסקא למילתיה - בשעת לקיחתו ונתפייס להתגייר ואחר כך חזר בו מגלגלין שמא יחזור ויתרצה לשון מורי:
לישנא אחרינא ה"מ - דאין מקיימין היכא דלא פסק למילתיה שמקיימין סתם אבל היכא דפסק דאמר לו הריני מגלגל עמך י"ב חדש ואם לא תמול אמכור אותך מותר דהוי גביה כשכיר בעלמא:
לשמעתא - האי תרוצא דרב פפא דהיכא דפסק למילתיה משהינן:
לישני ליה הא - כגון דפסק למילתיה דיכול לקיימו כל י"ב חדש:
חד מתרי טעמי - שני ליה:
וכל רבותי אמרו לי משמיה - דרבי אלעאי:
הפסד טהרות - שמטמא את התרומות דעובד כוכבים גזרו עליו שיהא טמא כזב לכל דבריו:
לספר - מרק"א (גבול, סְפַר) בלע"ז כרך המבדיל בין ארץ ישראל לארץ העמים:
שלא קיימו ז' מצות - בעודן עובדי כוכבים ועד השתא לא איפרעו מינייהו דפורענות גנוזה להם לעתיד לבא אבל כשמתגיירין נפרעין מהם כדי למרק חובתן:
כקטן שנולד - ואינו נענש על שעבר:
מיראה - מיראת גיהנם והפורענות האמורה עליהם:
אשר באת - שמיהרת ולא איחרת: