יבמות

ומקצתו חלוץ - ואתי למימר בב' יבמות הבאות מבית אחד חדא מתייבמת ואחרת חלצה:

נתן גט למאמרו - אמתניתין קאי שאם נתן זה העושה מאמר גט למאמרו ולא לזיקתו ואח"כ מת הותרה אשתו הראשונה שהיא צרתה להתייבם לשלישי דמאמר דעבד שקליה ולאו צרות נינהו והשתא לא אתי למימר בשתי יבמות מבית אחד חדא חלצה וחדא מייבמא דהכא לאו מבית אחד מיחזי:

אבל היא אסורה - ולא משום דקם ליה בלא יבנה דפוסלה על אחיו הנשאר שהרי לא נתן גט לזיקה אלא משום דאתי לאיחלופי בבעלת הגט היכא דעבד גט למאמרו ולזיקתו דההיא ודאי מידחיא אבל גט למאמרו לא דחי אלא מאמר ונשארה זיקה ראשונה במקומה:

הותרה אפילו היא - לשלישי כשימות שני:

מאי דעבד שקליה - והויא כמו שלא עשה בה מאמר ואתיא ומתייבמת לשלישי מחמת זיקת אחיו הראשון. ודוקא שפירש למאמרו ולא לזיקתו קאמר אבל סתמא קיימא בלא יבנה אכולהו אחין והכי מוכחא מילתא דרבא בפרק רבן גמליאל (לקמן יבמות ד' נב:) דלמאמרו ולא לזיקתו קאמר:

פשיטא השתא ומה התם דלא אידחיא מהאי ביתא - לעיל (יבמות דף ל.) גבי שלשה אחים שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשא נכרית ומת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומתה אשתו של שני ואח"כ מת נשוי נכרית הרי זו אסורה עליו עולמית משום אשת אח הואיל ונאסרה עליו שעה אחת בנפילה ראשונה משום אחות אשה. ואע"ג דבההיא נפילה קמייתא לא אידחיא לה לגמרי דהא קאי נשוי נכרית שזוקקה לייבום וקורא אני בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה אפי' הכי חשבינן לה לגבי בעל אחותה כאשת אח שיש לה בנים לאיתסורי עליה אפילו לאחר מיתת אחותה:

הכא - דבשעת נפילה אידחיא מהאי ביתא לגמרי דאין כאן אלא בעל אחותה ומשעה שנפלה לפניו אין זיקת יבום עליה מיבעיא:

תנא הא - מתני' דהכא תנא ברישא:

והך - דשלשה אחים דלא אידחיא מהאי ביתא לגמרי חזיא מעיקרא להיתרא ושריא [משום הכי לא תניא]:

הדר חזיא לאיסורא - דמ"מ לדידה לא קרינא ביה משעת נפילה יבמה יבא עליה:

דחביבה ליה - משום דחידוש הוא:

ומשנה הראשונה - שיתירה היא משנשנית זו הואיל והיתה שנויה מתחלה:

לא זזה ממקומה - לעוקרה לגמרי:

בא עליה - בחיי אשתו:

משום אשת אח - דהא רחמנא פטרה מייבום וקמה עליה כמי שיש לו בנים:

אלא משום אשת אח - כדמוקי טעמא לקמן:

נשא חי ואח"כ נשא מת - איסור אחות אשה קדים דקודם שנשאה אחיו המת היתה עומדת עליו באיסור אחות אשה:

בנשא מת ואח"כ נשא חי - דאיסור אשת אח קדים ותו לא אתי איסור אחות אשה וחייל עלה דקסבר אין איסור חל על איסור:

מיתלא תלי - דאי הוה פקע איסור אשת אח הוה חייל איסור אחות אשה דהאי דלא חייל מעיקרא משום טעמא דאיסור אשת אח דהוה קאי קמיה הלכך הואיל ואיסור אחות אשה מוכן ועומד לחול עליה פטורה מן היבם לא פקע איסור אשת אח וחייב משום אשת אח:

שתי מיתות - כגון חמותו והיא אשת איש דאחמותו שריפה ואאשת איש חנק:

נידון בחמורה - בשריפה:

חמותו ונעשית אשת איש - שהיתה אלמנה כשנשא בתה:

נידון באשת איש - ואע"ג דקיל הוא. אלמא לא אתי איסור חמותו וחייל אאשת איש דאי חיילי תרוייהו עליה הוה לן למדייניה בחמורה: