יבמות

מתני' האשה שהלך בעלה כו' לא תנשא - הואיל ובלא בנים יצא בעלה:

ולא תתייבם - שמא ילדה צרתה. ובגמ' פריך אמאי לא תנשא תחלוץ ותנשא ממה נפשך:

היא צרתה - מפרש בגמ':

היתה לה חמות - במדינת הים וכשיצאה לא היה לה בן ואין יבם לזו אינה חוששת שמא ניתן לה יבם. אע"ג דחיישינן לעיל שמא ילדה צרה התם הוא דכל מה דילדה צרה בין זכר בין נקבה מפיק לה להא מיבם אבל חמות דאי נמי ילדה לא זקיק לה להך אא"כ ילדה זכר וכולי האי לא חיישינן שמא ילדה וזכר היה:

יצתה מליאה - יצתה חמותה מעוברת:

חוששת - שמא זכר היה:

אינה חוששת - דאיכא למימר שמא הפילה ואת"ל לא הפילה שמא נקבה היתה:

גמ' לצרה אחריתי - אם באו עדים שאין צרתה מעוברת אינה חוששת שמא אשה אחרת נשא ומותרת ליבם:

רבי מאיר חייש למיעוטא - בפ' הכל שוחטין (חולין ו.) גבי כותים שגזר על כל כותים משום אותם שמצאו דמות יונה בהר גריזים והשתחוו לה:

תשע חנויות - דתניא (שם דף צה.) ובנמצא הלך אחר הרוב דכיון דחנויות לפנינו הן ואנו רואין שרובן מוכרות בשר שחוטה:

וסנהדרי - י"ב מזכין וי"א מחייבין דקי"ל דזכאי (סנהדרין דף מ.) דהואיל ורוב מזכין וקמן נינהו:

דליתא קמן - כגון הכא דניזיל בתר רוב נשים שבעולם:

אימא סיפא היתה לה חמות אינה חוששת - אמאי נהי נמי דזכרים מיעוטא כדמפרש ואזיל מיהו הלך אחר רוב נשים וכיון דרוב נשים מתעברות ליכא למימר בזכרים מיעוטא דמיעוטא אלא חד מיעוטא דרוב נשים מתעברות ויולדות ומיעוט כו':

ה"ג והוו להו זכרים מיעוטא וליחוש:

דאיסור כרת חששו - שמא נתעברה צרתה:

לא חששו - שמא נתעברה חמותה ואוקמה אחזקה:

מה לי איסור לאו - מי לא בעינן למיחש לספק איסור לאו כי היכי דחיישינן לספק איסור כרת הא מידי דספיקא לאו הרחקה דרבנן היא בדבר המותר דנימא לכרת עביד הרחקה ללאו לא עביד הרחקה בדבר המותר דהכא שמא איסורא דאורייתא ממש קעביד: