תלמוד בבלי
יבמות
דף קט״ז ע״ב
עד אחד בקטטה - קטטה בינו לבינה והלך למדינת הים ובא עד אחד ואמר מת מי מהימן אי לא:
אלפוה שיקרא - בתמיה. אם כרבי יהודה סבירא להו דאינה נאמנת אא"כ בוכה למה הורוה לבכות:
מתני' אלא בבאה מן הקציר - שכך היה המעשה כדאמרי' לקמן ולא התירו חכמים אלא דוגמתו שיהא הדבר קרוב לנו ומירתתא ולא משקרא אבל ממדינת הים אינה נאמנת:
אלא בהווה - מעשה שהיה כך היה והוא הדין לכל מקומות:
גמ' לדבריכם - שאתם אומרים כעין המעשה שהיה בעינן:
אין לי אלא קציר חטים - דמעשה שהיה בקציר חטים היה כדלקמן:
גודר - תמרים:
עודר - מלקט תאנים:
הכא נמי - לענין מדינת הים:
שילפי - סוף קציר חטים. שילפי לשון שלף איש (רות ד׳:ז׳) שכבר היה הקציר משתלף ועובר:
ויעבירם בירדן ובספינה - משום מעשה שהיה בירדן ובספינה ונטמאו כדאמרינן לקמן:
ויזרקם בצד זה - של נהר דהיינו נמי דומיא דספינה שפורחין באויר על פני המים:
לא ירכיבם על גבי בהמה - בתוך המים דהיינו נמי דומיא דספינה שהאדם הנושאו יושב במקומו וספינתו נוטלתו ומוליכתו וספינה פעמים שהיא גוששת ונוגעת בקרקע:
אלא אם כן רגליו - של עליון נוגעות במים בקרקע:
על הגשר - דכארעא סמיכתא היא והאדם המעבירו הולך כל שעה ברגליו ואינו דומה לספינה:
תחוב בקרקעיתה - והאהיל הכלי של מי חטאת עליהן ונטמאו:
מתני' תנשא ותטול כתובתה - על פיה:
Sefaria
מסורת הש״ס