יבמות

מבקשין מיבעי ליה - דאיכא למימר להכי איכוונה:

מתני' חרש. כשם שכונס ברמיזה - מה טעם קאמר כלומר כקידושין כך גירושין וכן פקח בחרשת ברמיזה כנס שרמז באצבע עד שנתרצית לו וברמיזה אם רצה להוציא יוציא:

פקח שנשא פקחת ונתחרשה - אע"פ שקידושיה גמורים אם רצה יוציא דבגט לא בעינן דעת האשה כדמפרש לקמן במתניתין:

נשתטית לא יוציא - בגמרא מפרש שלא ינהגו בה מנהג הפקר ותקנתא דרבנן היא:

נתחרש הוא - לאחר קידושין הואיל וקידושיה גמורים היו לא יוציא עולמית:

שהשיאה אביה - בקטנותה וקיבל קידושיה והוו קידושין גמורים שיוצאה בגט ואפי' משגדלה ופקע כח אב מקבלת היא את גיטה:

אף זו - פקחת שנתחרשה כיוצא בה:

הרי אלו פטורות - דהואיל ושתיהן חרשות או שניהן חרשים כקידושי זו כך קידושי זו ואתו קידושין דאשתו ומפקעי זיקה:

יכנוסו - שאין חליצה בחרשת וחרש שאינן באמר ואמרה ואח"כ אם רצו יוציאו בגט דאתא גט ברמיזה ומפקיע נישואין דידיה וזיקת אחיו דהוא ברמיזה:

מוציא אשתו בגט - דזיקת אחותה הבאה מכח קידושין גמורים אוסרתה עליו ואין כח בקידושין דידה לדחותה משום אחות אשה:

ואשת אחיו אסורה לעולם - דחרש לא חליץ ולכנוס אי אפשר משום אחות אשה:

כונס ואין מוציא לעולם - דלא אתי גט דידיה ומפקע זיקת יבומי אחיו הראשון:

גמ' דתקינו להו רבנן נישואין - דקתני מתני' שצריכות חליצה אלמא יש נישואין וקידושין לחרש ואע"ג דלאו בר דעה הוא ומדאורייתא אין קנינו קנין:

ה"ג שוטה וקטן שנשאו נשים נשותיהן פטורות מן החליצה ומן הייבום:

דקיימא תקנתא דרבנן - שדרכן להיות שלום ביניהם אפי' חרש עם חרשת וכ"ש כשהאיש פקח אבל שוטה אפילו בפקחת לשוטה ושוטה לפקח אין שלום ביניהם וכ"ש שוטה לשוטה:

בכפיפה - בתוך קופה אחת:

ומאי שנא קטן - דקתני לעיל שוטה וקטן שנשאו כו':

חרש דלא אתי - לעולם לכלל נישואין דאורייתא:

תקינו ליה רבנן נישואין - כדי שלא יבטל:

שלא ינהגו בה מנהג הפקר - אי לא מוצאה דמנסבה אין לה מי ישמרנה וינהגו בה מנהג הפקר בזנות: