יבמות

מאי לאו דלא בעל - ראשון משגדלה וקאמר רב אינה צריכה גט משני דחלו קידושין הראשונים כשגדלה:

כשבעל - לפיכך אינה צריכה גט משני דבעילה שבעל הראשון משגדלה סתמא לשם קדושין נתכוון דיודע היה שאין קידושי קטנה כלום:

על תנאי - שאין עליה נדרים או מומין:

וכנסה סתם - ואח"כ נמצאו עליה נדרים צריכה גט דביאה לשם קידושין הואי דיודע היה שאין קידושין הראשונים כלום:

ה"ג צריכא דאי איתמר בהא בהא קאמר רב משום דליכא תנאי - והכי איתא בכתובות פ' המדיר (כתובות דף עג.):

דאי איתמר בהא - גבי קטנה שלא מיאנה בהא קאמר רב דאסיק אדעתי' לבעול לשם קידושין משגדלה משום דליכא תנאה אין פסול קידושין הראשונים משום תנאי אלא משום קטנות ואדם יודע שאין קידושין הראשונים כלום וחזר ובעל לשם קידושין:

אבל בההיא - דאיכא תנאי אימא מודה לשמואל ואדעתא דתנאי בעיל כסבור שאין עליה נדרים וקיימא תנאי שביניהן:

אבי כורסייא - באפריון וקס"ד כשאר חופות שעדיין לא בעלה ואפ"ה לא הצריכוה גיטא מבתרא. אלמא חלו קדושי קמאי:

מינסב נסבי - ונתקדשה בבעילה משגדלה:

וקא אפקעינהו לקידושין מיניה - דכל דמקדש תולה בדעת חכמים הוא דהא כדת משה וישראל קאמרינן ורבנן אמרי דחוטף אשה מבעלה לא ניהוי קידושין:

תינח דקדיש בכספא - איכא למימר דאפקעינהו לקידושין ושוו מעות מתנה דהפקר ב"ד היה הפקר:

קדיש בביאה - מאי הפקר ב"ד איכא למימר:

שויוה לבעילתו בעילת זנות - והוא בדעתם תלה:

כר' אליעזר - דמלמדין הקטנה למאן:

מתני' שתי יתומות - נכריות:

או חליצתה - לאחר שתגדיל:

קטנה וחרשת - לא ידעינן בהי ניחא ליה והי חשיבה אשתו טפי:

גמ' וחרשת בת חליצה היא - דקתני מתניתין וכן שתי חרשות:

כי היכי דעל - לבעל הראשון שכנסה ברמיזה הכי נמי נפיק מיבם ברמיזה:

נשואין שתי נכריות - פקחת לפקח וחרשת לחרש:

כונס - שאינה בת חליצה משום קרייה אלא כונסה ואם רצה להוציאה אח"כ מוציאה בגט שכשם שנכנסה ברמיזה כך תצא ברמיזה ולא צריכה חליצה:

כונס ואין מוציאה לעולם - שאין גיטו מפקיע קידושי אחיו פקח שהזקיקוה לו ליבום: