יבמות

בישראל - להקים לאחיו שם בישראל:

וסתם לן תנא כוותיה - במתני':

החליצה והמיאונין בשלשה - וסתמא היא בפ"ק דסנהדרין:

בבית דין - סנהדרין:

חליצה תרי סתמי נינהו - הך מתני' דידן והך דסנהדרין:

דתנן - בפ' כיצד מי שאסר את האשה בנדר הרי זה לא ישאנה מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה וליכא משום הסר ממך עקשות פה:

מפני שהוא ב"ד - כלומר לא יחיד היה שם דנימא בשבילו נתכוין שהרי ב"ד היה שם ואין ב"ד פחות משלשה:

הואיל וסתמא במקום מחלוקת היא - שנחלק שם רבי יהודה בדבר אחר ובדבר זה לא נחלק ש"מ הדר ביה אבל מיאון לאו סתמא במקום מחלוקת היא דהנך תנאי רבי יוסי ברבי יהודה ור"א ברבי יוסי לא מייתינן התם אפלוגתא אחריתי דנימא מדלא איפלוג בהא ש"מ הדרי בהו:

למקבע דוכתא - לשם כך:

השערה - מקום מזומן לכך משמע:

לפרסומי מילתא - דחלוצה היא ולא לינסבא לכהן א"נ דליתו אינשי וליקפצו עלה:

לזירזא דקני - חבילה של קנים והלכו לישב שם לשם חליצה זו:

תנינא - גרסינן. יש ברייתא בידי וקתני בה בישראל בית דין של ישראל כו' והכי אמר לעיל דרב שמואל בר יהודה קתני לה:

ואנא גר אנא - הוא ואביו נתגיירו הלכך פסילנא לחליצה:

מרענא שטרא אפומיה - דאי אומר ידענא ביה דפריע לא מיזדקיקנא למיגבא ביה: