תמורה

אמר לך שמואל - קסבר ר' אליעזר כל היכא דלא חזיא כו' ואנא דאמרי כרבנן:

דלמא - הא מני דקתני הא הוו מעיקרא פודין ר"א היא:

אלו:

וכיון דתנא ולדן וולד וולדן - ל"ל למיתני עד סוף העולם:

שמעיה לר"א דאמר - במתני' ולד שלמים לא יקרב אלא ימות:

זכר - גבי שלמים שנאמר ואם זבח שלמים קרבנו וגו' והוה ליה למיכתב אם מן הבקר הוא מקריב תמים יקריבנו אם זכר אם נקבה למה לי אי לאו לדרשה:

קריבה - כדמרבי בסמוך מנקבה:

בכל הקדשים - קדשי יחיד:

ולד אינו נוהג בכל הקדשים - דהא עולה ואשם זכרים נינהו:

וולד תמימים - שהאם תמימה:

אם - לרבות:

ואיפוך אנא - אם זכר לרבות תמורת בעלי מומין אם נקבה לרבות ולד בעלי מומין:

ממקום שנתרבתה - מנקבה איתרבאי תמורת תמימין הלכך מאם דסמיך ליה איתרבאי תמורת בעלי מומין ולא מאם דסמוך לזכר:

כוליה קרא - זכר לרבות תמורה ואם דידיה לתמורת בעלי מומין נקבה לרבות ולד ואם דידיה לולד בעלי מומין:

לשון זכר משמע - הלכך מזכר נפקא:

למאי הלכתא - קדשי הנך וולדות של בעלי מומין דהא אמן לא חזיא ליקרב:

ואליבא דרבי אלעזר - דאמר במתני' הפריש נקבה לעולה וילדה ולדה קרב עולה אע"ג דאימיה לא חזיא הכא נמי קרבי ואע"ג דאימיה לא חזיא ואצטריך לאשמועינן הכי:

דמהו דתימא - התם הוא דאמר רבי אלעזר גבי עולה דאיכא שם עולה על אמן כלומר דאע"ג דהיא עצמה לא קרבה לא פקעה קדושה מינה שהרי מצינו נקבה עולה כגון עולת העוף דאין תמות וזכרות בעופות:

אבל גבי וולדות - שלמים בעלי מומין דאין שלמים על אמן דלא מצינו בעל מום קרב שלמים דהא שלמים עוף ליכא אימא לא קרבי:

דברי הכל - דאפילו רבנן מודו דקדשי מיהא לרעייה ולא אמרי' חולין נינהו דהא אמרינן נמי גבי עולת נקבה ולדה ירעה:

יכול יכניסנו לבית הבחירה וימנע מהן כו' - דהא איקיים ליה תשא ובאת:

ועשית עולותיך ודם זבחיך ישפך וגו' - (דברים י״ב:כ״ז) והאי קרא סמיך לרק קדשיך:

יכול אף כל הקדשים - יהא נמי ולדו ותמורתו קרב:

ת"ל רק - ולקמיה מפרש הי ולד קא ממעט. כל אכין ורקין מיעוטין:

מנא תיתי - דתיסק אדעתיה דימותו דאצטריך עולותיך וגו' הא ודאי כיון דגמרינן ה' חטאות מתות תרי מינייהו ולד חטאת ותמורת חטאת מכלל דולד שלמים ותמורת שלמים לא מייתי דהא לא גמירי אלא בחטאת: