תענית

לאיזה שירצה יעלו – הושע בן אלה רשע היה דכתיב (מלכים ב י״ז:ב׳) ויעש הרע בעיני ה' רק לא כמלכי ישראל והיינו דקאמר רק שבטל את הפרוסדאות ואמר לאיזה שירצו יעלו:

הרוגי ביתר – בפרק הניזקין (גיטין דף נז.):

מלכרות – לפי שהן לחין ומאותו הזמן אין כח בחמה לייבשן וחיישינן מפני התולעת לפי שעץ שיש בו תולעת פסול למערכה כדאמרינן (מדות פרק ב' משנה ה'):

יום תבר מגל – שבירת הגרזן שפסק החוטב מלחטוב עצים:

מכאן ואילך – מחמשה עשר באב ואילך דמוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה יוסיף חיים על חייו:

דלא יוסיף – לעסוק בתורה בלילות:

תקבריה אימיה – כלומר ימות בלא עתו:

בת מלך – אף על פי שהיה לה שואלת מבת כהן גדול כו' שלא לבייש את השואלת מתוך שאין לה:

מבת כהן גדול – שהוא קרוב וסמוך למלכות:

סגן – כהן חשוב ממונה תחת כהן גדול להיות תחתיו ביום הכפורים אם יארע פסול בכהן גדול ביום הכפורים ישמש זה הסגן תחתיו:

משוח מלחמה – הוא הכהן המכריז במלחמה מי האיש הירא ורך הלבב וגו' (דברים כ׳:ח׳):

צריכין טבילה – כולן שלא לבייש את שצריכה טבילה:

אפילו מקופלין ומונחין בקופס' – אישקוריי"ן:

שאין אשה אלא לבנים – אם בניך יהיו מיוחסין הכל קופצין עליהם בין זכרים בין נקבות:

על מנת שתעטרונו בזהובים – שאחרי הנישואין תתנו לנו תכשיטין ומילתא בעלמא הוא דאמרי כלומר ובלבד שתתנו לנו מלבושים נאים:

מחול – סביב לשון מחול הכרם (כלאים פרק רביעי משנה א'):

מראה באצבעו – ואומר זה ה' קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו: