תלמוד בבלי
תענית
דף ט״ז ע״ב
היינו מטופל ואין לו היינו ביתו ריקן – היינו כמו (איזהו):
ביתו ריקם מן העבירה – שאין חמס וגזל בביתו:
ופרקו נאה – אפילו כשעמד על בחרותו היה נאה בלי שם רע:
זה המעמיד חזן שאינו הגון לפני התיבה – רשע שהקב"ה שונא אותו יותר מכולן והוא נותן בקולו לפניו:
הוא אומר לפניהן – אותו הזקן הרגיל ומאריך בגאולה כדקתני מתני':
שביעית לארוכה – שביעית לאותה ברכה שהתחיל להאריך בה ואותה אינה מן התוספת אלא מי"ח הברכות היא כדתניא בגואל ישראל הוא מאריך:
בד"א – דהן עונין אחריו אמן בגבולין:
אבל במקדש – אומר אותו הזקן לאחר הפרשיות מי שענה את אברהם הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם ביום הזה בא"י אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ברוך גואל ישראל והן עונים אחריו בשכמל"ו וכן בכל ברכות שבמקדש:
לפי שאין עונין אמן במקדש – כדיליף לקמן מקרא:
מניין שאין עונין אמן במקדש – דכתיב בתפלת עזרא בבית שני קומו וברכו את ה' אלהיכם והיינו ברוך ה' אלהי ישראל כו':
ויברכו שם כבודך – היינו שעונין אחריו בשכמל"ו כך הוא הפסוק ויברכו שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהלה: ה"ג יכול על כל הברכות כולן תהלה אחת ת"ל על כל ברכה על כל ברכה תן לו תהלה:
ה"ג יכול על כל הברכות כולן תהלה אחת ת"ל על כל ברכה על כל ברכה תן לו תהלה:
חזן הכנסת – לא אותו זקן ניהו וחוזר חזן הכנסת ואומר להן מי שענה כו' אע"פ שאמרו אותו זקן:
כשמריעין – תחלה הוא אומר להן הריעו בני אהרן וכשתוקעין תחלה הוא אומר להן תקעו בני אהרן כו':
וכך הנהיג – כל מנהג זה רבי חלפתא בצפורי:
לא היו נוהגין כך – שיהו עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד אלא עונין אמן בגבולין:
ואית דאמרי כדתני' כו' – כלומר ואיכא דמתני הכי:
וכן הנהיג – מנהג זה אמקדש קאי: