תלמוד בבלי
סוכה
דף ו׳ ע״ב
דבר תורה - הלכה למשה מסיני:
רובו - רוב שערו מטונף בטיט או קשור אחת אחת ומקפיד עליו חוצץ:
אין מקפיד עליו - הוה ליה כגופיה הואיל ואין סופו ליטלו ובטיל לגביה ולא חייץ:
וגזרו על רובו שאינו מקפיד - הואיל והוי רוב ודמי במקצת לחציצה דאורייתא:
ועל מיעוטו המקפיד - הואיל ודמי ליה בהקפדה:
גזרה - לאו הלכה למשה מסיני הוא אלא גזירה מדרבנן ורובו המקפיד לחודיה הוא דהוי הלכה למשה מסיני:
הא דאמרן - לגובה עשרה:
הניחא לרבי יהודה - דלא נפקא ליה מקראי איצטריך הלכתא:
לגוד - להיכא דצריך למיגד או גוד אחית או אסיק כגון אכסדרה בבקעה דאמרינן בה פי תקרה יורד וסותם:
ולבוד - פחות מג':
דופן עקומה - פחות מד' אמות:
שתים כהלכתן - מזרחית וצפונית כמין גאם או דרומית ומערבית:
כהלכתן - כשיעור משך סוכה:
יש אם למסורת - כמה שכתב משה ומסר בספר תורה לישראל היא האם והעיקר ולא כמו שהוא נקרא:
בסכת תשבו ישבו בסכת כי בסכות הושבתי חד מלא ותרין חסרין:
בסכת - משמע חדא:
לגופיה - דאין דורשין תחילות פסוק הנאמר ראשון אינו לדרשה אלא למשמעי אתא:
הילכתא - הא דאמרינן לעיל הלכה למשה מסיני להכי נמי אתמר ליה הלכתא למחיצות למיגרעיה לשלישית דופן סוכה ולמיסגי ליה בטפח:
סככה לא בעי קרא - דממשמעותא דגופיה נפקא דסוכה בלא סכך לא מקרייא:
דורשין תחילות - לדרשה הוו להו ארבעה:
למחסה ולמסתור וגו' - ובלא ארבע מחיצות לאו מחסה מזרם הוא שהרוח משיב את הזרם דרך דופן הפרוץ:
כנגד היוצא - מקום שהמחיצה כלה באיזה שירצה אם השתים מזרחית צפונית יעשה הטפח בסוף הצפונית במקצועו לצד מערב או במזרחית לצד דרום:
Sefaria
יומא נ״ט. · יבמות נ״ג. · סוכה ז׳: · יבמות ק״ט. · יומא מ״ד: · יומא י״א. · יבמות כ״א: · יבמות ע״ח.
מסורת הש״ס
יבמות ע״ח. · יבמות נ״ג. · יומא נ״ט. · יבמות כ״א: · יומא י״א. · יומא מ״ד: · יבמות ק״ט. · סוכה ז׳: