תלמוד בבלי
סוטה
דף ז׳ ע״א
לא שכיחא - ולא מסקי אינשי אדעתייהו למחשדינהו לטהורות בהכי והא דשני לעיל לר' שמעון מדזכות לא תלה עדים נמי לא תלו משום דאכתי לא הוה קיימא לן דרשא דהאי קרא:
מתני' שמא יבא עליה בדרך - שצריך להשקותה בירושלים בב"ד הגדול כדלקמן:
נאמן עליה - שלא יבא:
גמ' לא שנו - הא דתנן בקידושין אבל אשה מתייחדת עם שני אנשים:
שמא יצטרך כו' - הכא נמי הואיל ושניהם אסורין בה לא סגי בתרי שמא יצטרך הבעל או שליח ב"ד לנקביו כו':
דליהוי עליה סהדי - אם יבא עליה יעידו עליו לב"ד הגדול ולא ישקוה:
ל"ש - דאשה מתייחדת עם שני אנשים:
והוציאוה עשרה - לאשת איש חוץ לעיר במטה בחזקת מתה לקלקל עמה:
דידעי לאתרויי ביה - ולומר לו מן התורה כשאין האיש מנוקה מעון שבא עליה משנאסרה עליו אין המים בודקין את אשתו:
בעלה נאמן עליה - ואין צריך להעמיד עדים אצלו:
סוטה שהיא בלאו - דלא יוכל בעלה הראשון וגו' דאמרינן ביבמות בפ"ק (דף יא:) מה אני מקיים אחרי אשר הוטמאה לרבות סוטה שנסתרה:
והיא הנותנת - המדה הזאת שהבאת ראיה לדבריך היא הנותנת את הדין שאנו אומרים שצריך עדים:
נדה שהיא בכרת - חמורה עליו ואינו בא עליה:
שכן יש לה היתר - לכשתטהר לפיכך אין יצרו תוקפו שמובטח הוא לאחר זמן:
שאין לה היתר - אם תמצא טמאה ולפיכך לבו רודף אחריה:
גנובים - כלומר דבר האסור לו יצרו רודף אחריו:
ופרכוה - כדאמר שכן יש לה היתר:
היינו ת"ק - דברייתא:
אבל אמרו - לר' יהודה לית ליה:
מתני' ומאיימין עליה - שתהא מודה:
על עדי נפשות - כדאמרינן בסנהדרין הוו יודעין שלא כדיני ממונות דיני נפשות כו' בפרק אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לז.):
הרבה ילדות עושה - וגורם לנערה ילדה שתבא לידי קלקול ושמא אמת הדבר אל תביאי עצמך לידי מיתה מנוולת זו:
שכינים רעים - יודעים לפתות ומצויין לה תמיד:
שאינה כדאי לשומען - אינה ראויה לה שאומר לפניה דברי הודאות צדיקים הראשוני' אלא כדי שתודה על קלקולה כדאמרי' לקמן יהודה הודה ולא בוש:
שוברת כתובתה - כותבת שובר על כתובתה זניתי והפסדתי כתובתי ונותנת ביד בעלה שלא תתבענו לאחר זמן ואינה נהרגת שלא התרו בה עדים בשעת מעשה:
לשער מזרח - שער החיצון שבו נכנסין להר הבית ומשם לשער נקנור הוא שער העליון שבחומה שבין עזרת ישראל לעזרת נשים:
ששם משקין את הסוטות - מפני שלא נתקדש בקדושת עזרה עובי חלל אותו השער מפני המצורעין שמכניסין ידיהן לבהונות ליתן מדם האשם על בוהן ידו ומחוסר כפורים שנכנס לעזרה בכרת לפיכך לא קדשו' שיוכל לעמוד בחלל השער שאם היה כהן מוציא את דם האשם חוץ לעזרה הרי הוא נפסל ביוצא לפיכך צריך להכניס ידו לתוך חלל העזרה וביאת מקצת שרא רחמנא:
נקנור - אדם גדול היה והביא דלתות נחושת מאלכסנדריא של מצרים לאותו שער ונעשו בו נסים כדתנן בסדר יומא (דף לז:) ונקראו על שמו:
ששם משקין סוטות - דבעינן לפני ה' כדיליף לקמן:
ומטהרין את היולדות - לקמן מפרש מאי היא:
אוחז בבגדיה - בבית הצואר שלה:
אם נקרעו - אינו חושש:
ואם נפרמו - אינו חושש פרימה גדולה מקריעה שנקרעה לקרעים הרבה דמינציי"ר (דימינציי"ר: לחתוך לחתיכות דקות, לקרוע לגזרים) בלע"ז כמו האי דפרים סילקא (שבת דף עד:):
עד שמגלה את לבה - ולקמן יליף לה מקרא:
וסותר את שערה - מקליעתו ולקמן יליף לה: