תלמוד בבלי
סוטה
דף ל״א ע״א
במקהלות - כשנקהלו על הים:
ממקור - אף אותם שבמקור:
וליחזי האי לא כו' - ואמאי אמר הדבר עדיין שקול:
ה"נ דלא הוא - וה"ק קרא אינו חושש לצרתם ולא צר בה:
באברהם - כי ירא אלהים אתה (בראשית כב):
תלוי - זכותו לדורותיו להגין עליהם עד אלפים דור:
לאלפים לאוהבי - סמך אוהביו לאלפים ואידך קרא סמך לאלף דור אל שומרי מצותיו דהיינו מיראה ואין אלו דומין לפרוש מאהבה לפרוש מיראה (לעיל סוטה דף כב:) דהנהו מאהבת שכר ומיראת פורענות הקללות והעונשין והכא מאהבת המקום ומיראתו שמוראו גדול ומוטל על הבריות:
וישמחו כל חוסי בך וגו' - סיפיה דקרא ויעלצו בך אוהבי שמך:
מי שקינא לה ונסתרה - אם לאחר שקינא לה נסתרה:
אפי' שמע מעוף הפורח - שנסתרה יוציא ויתן כתובה ורבי אליעזר לטעמיה דאמר בפ"ק (לעיל סוטה דף ב:) סתירה לא בעיא עדות ואפילו עבד ואפילו שפחה נאמנין דהיינו נמי כעוף הפורח דאיתקש לטומאה דכולהו מהימני בה הילכך נאסרה עליו ואם אינו רוצה להשקותה יוציא ויתן כתובה:
רבי יהושע אומר עד שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה - כלומר משום סתירה שאין בה ב' עדים אינה נאסרת עליו ור' יהושע לטעמיה דאמר משקה על פי שנים מיהו כשישאו ויתנו מוזרות בלבנה בפריצותה מכוער הדבר ותצא דהא אפילו מיא תו לא בדקי לה כדתניא בפ"ק (לעיל סוטה דף ו:) וטהורה היא ולא שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה:
הרי אלו נאמנים אף לפוסלה מכתובתה - שלא תשתה ולא תטול כתובתה:
חמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה - אשת אחי בעלה אף היא כצרתה ושונאתה שדואגת הימנה שסופה להיות צרתה אם ימות בעלה בלא בנים תתייבם לבעלי ובת בעלה מאשה אחרת אלו חמש נשים שונאות אותה וביבמות (דף קיז:) מפרש טעמא אמאי סנו לה ואינן נאמנות לה לשום עדות שהיא לרעתה:
הרי אלו נאמנות - לה לעדות זו שהתורה האמינה כל עדות שיש בה ומיהו לא לפוסלה מכתובתה הואיל ושונאות אותה אלא שלא תשתה:
שהיה בדין - שלא יהא נאמן בה עד אחד אם לא מגזירת הכתוב:
הראשונה - סתירה שאין אוסרתה איסור עולם אלא עד שתשתה:
אינה מתקיימת בפחות משנים - כדבעינן למימר מגזרה שוה ורבי יהושע היא:
עדות האחרונה - טומאה:
כל עדות שיש בה - נאמן בה ובגמרא ילפינן לה דהכי קאמר תרי לית בה אלא אחד וקאמר והיא לא נתפשה למיסרה אלמא מהימן: