שבועות

אי נמי בהנך דלאו בני גלות - הרבה שנויין במסכת מכות (פ"ב) כגון שהרגו דרך עלייה או מי שיצאה אבן מתחת ידו והוציא הלה ראשו וקבלה:

מה חלק - בטומאת מקדש משאר טומאות:

דמייתי עולה ויורד - ושאר שגגת עבירה בקרבן קבוע:

דמייתי שעירה ולא כשבה - ובשאר כריתות או כשבה או שעירה:

חלק להקל קאמרינן - האי מה מצינו שחלק חילוק שהוא להקל מיבעי לן לאשכוחי דומיא דשעיר הפנימי דקולא הוא שיחיד מתכפר בקרבן צבור שלא חסר בו ממון משלו:

והאי חלוק להחמיר - שאם לא ימצא שעירה אלא בדמים יקרים יביאנה בעל כרחו:

ואימא יולדת - שאם עבר עליה יום הכפורים אוכלת בקדשים בלא קרבן:

ולא לכל טומאתם - וקרבן יולדת אינו בא לכפרה אלא לטהרה מטומאתה לאכול בקדשים:

ולרבי שמעון דאמר כו' - במסכת נדה בפרק המפלת (נדה דף לא:):

יולדת חוטאת היא - שכשכורעת לילד נשבעת . שלא תזקק לבעלה:

ממקומו הוא מוכרע - ואיהו לא צריך להך דרשה דחלק:

מה חלק דמייתי צפרים לא גרסינן שאין זה להקל שהצפרים אינן קריבין ולבד הקרבן הם באין ז' ימים לפני הקרבן והכי גרסינן אימא מצורע וחלק דידיה לא מיצטריך לפרושה דהא פריש גבי קושיא דיולדת ומאי חילוק דמייתא בעולה ויורד והיא גופה איתא במצורע:

ז' דברים - מפרש במסכת ערכין בפרק יש בערכין אלמא על חטאת אתי קרבן דיליה:

התם מנגעיה איכפר ליה - בצער נגעו נתכפר לו העון:

ואימא נזיר טמא - דכתיב (במדבר ו׳:י׳) וביום השמיני יביא שתי תורים:

ולא לכל טומאתם - וכי מייתי נזיר קרבן למיחל עליה נזירות טהרה מייתי כדכתי' (שם) והזיר לה' את ימי נזרו והימים הראשונים יפלו וגזרת הכתוב הוא דלא חיילא נזירות עד דמייתי קרבן:

דרבי אלעזר הקפר - במסכת תענית (דף יא.):

חוטא הוא - שציער עצמו מן היין:

כי היכי דעביד לפני ולפנים - דמפרש לעיל במנינא אחת למעלה וז' למט' מדם הפר וכן מדם השעיר ואתא האי וכפר על הקדש לאיתויי היכל שיעשה כמו כן על הפרוכת מבחוץ:

נייתי פר ושעיר אחריני קמ"ל - וכפר מההוא גופיה והדר כתיב וכן יעשה לפרושי מה היא כפרה שהכתוב מצוה עליו שיהא ככל אשר עשה לפנים:

מיניה משמע - ואייתר ליה וכפר על הקדש לדרשה:

ה"ג מאי ניהו יש בה ידיעה כו' ולא גרסינן טומאה במקדש מאי ניהו והכי פירושא קתני מה פשעים שאינן בני קרבן אף חטאים ומאי ניהו טומאה דממעיט מהאי קרא ההיא דבת קרבן ואיזו זו שיש בה ידיעה בתחלה וידיעה בסוף:

האי בר קרבן - עולה ויורד הוא ולמה לי למימר דלא ניכפר האי שעיר עלה:

סמוך לשקיעת החמה - ערב יום הכפורים ולא היה שהות להביא קרבנו: