תלמוד בבלי
שבועות
דף מ״ג ע״א
כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור וגו' - פרשת שומר חנם היא דתניא בהשואל (ב"מ דף צד:) פרשה ראשונה בשומר חנם ושניה בשומר שכר ושלישית בשואל וגבי שומר חנם אין לו עליו אלא שבועה כדכתיב (שמות כ״ב:ז׳) ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו:
אינו משלם - גניבה ואבידה הכתובה בו ליחייב דכתיב (שם) אם גנב יגנב מעמו:
ידיעא טענתיה - דכיון דאמר ליה בית זה מלא וזה מחזירה לו חסירה נראה חסרונה והרי הוא כזה אומר עד החלון וזה עד הזיז:
זיז - קורה של עלייה הבולטת בתוך הבית:
אלא מנורה קטנה פטור - דאין ההודאה ממין הכפירה ומה שטענו לא הודה לו:
אין לך בידי אלא בת חמש חייב - לקמן מפרש לה:
אזורה נמי ליתני - אזורה בת עשר אמות יש לי בידך והלה אומר אין לך בידי אלא בת חמש חייב ולוקמה באזורה בת חתיכות הרבה ולייפי אהדדי בתפירת מחט:
לגוררה ולהעמידה על משקל חמש ליטרין - אבל בגדולה וקטנה ליכא למימר הכי ובאזורה ליכא למימר חתך הימנה שהרי ראשיה ניכרין:
מתני' שקל - חצי סלע:
מי נשבע - כמה היתה שוה:
מי שהפקדון אצלו - המלוה ובגמרא מפרש אהייא קאי:
ויוציא הלה את הפקדון - ושמא לא דקדק זה בשומא ויפסלנו לעדות ולשבועה: