שבועות

הא קיימא שניה - אלא לאו ש"מ כפירת ממון שיש עליו עדים הויא כפירה:

קרובין בנשותיהן - נשואי שתי אחיות דההיא שעתא לא חזו לאסהודי ואם תאמר למה לי למיתנא איצטריך כגון שהיו גוססות באותה שעה:

מהו דתימא - קיימא לן רוב גוססות למיתה והוו להו כמתות והוה ליה ממון שיש עליו עדים דלא תתחייב ראשונה קמ"ל השתא מיהא לא שכיבי ואף על גב דרוב גוססין למיתה כל זמן שלא מת חי הוא לכל דברים:

טענת גנב - פטר עצמו על ידי גניבה שטען נגנב הימני ושומר חנם פטור מגניבה וקיימא לן בב"ק (דף סג:) שאם נשבע ובאו עדים משלם כפל כגנב עצמו אבל אם הודה אח"כ אין כאן כפל דמודה בקנס פטור אבל חומש ואשם יש משום שבועת הפקדון:

ונשבע והודה ובאו עדים - גרסי' ולא גרסינן אחרי כן:

משלם תשלומי כפל - משום עדים:

ואשם - משום שבועה אבל חומש לא משלם וילפינן לה בבבא קמא מהאי קרא ושלם אותו בראשו וחמישיתו יוסף עליו ממון המשתלם בראש מוסיף חומש ושאינו משתלם בראש כגון זה שישלם עליו כפל אין מוסיף חומש:

כדרבינא - שהיו עדים קרובים בנשותיהן בשעת שבועה לפיכך חייב קרבן כמאן דליתניהו:

בר מינה דההיא - אין ללמוד הימנה דלא איירי במכות כלל ודלמא בזדון עצמו קאמר ולא בזדון עדים:

אי דליכא עדים - דאתרו בנזיר אמאי לוקה:

עבידי דמייתי - הלכך מהניא ליה כפירתו אם ימותו העדים:

משום דהוה ליה - האי שטר ממון שהקרקעות משועבדים לו והכופר בו ככופר בקרקעות וקיימא לן לקמן (שבועות דף מב:) דאין נשבעין על הקרקעות הלכך כי אישתבע נמי אין לה דין חיוב שבועה להביא עליה קרבן:

וכדרב הונא בריה דרב יהושע - דפריש טעמא דרבי יוחנן משום דאין חייבין על כפירת [שעבוד] קרקעות:

חייב להעמיד לו שדה - דקסבר קרקע נגזלת וקיימא לה ברשות גזלן וקרינן ביה והשיב את הגזלה (ויקרא ה׳:כ״ג):

הרי שלך לפניך - קסבר קרקע אינה נגזלת וכי שטפה נהר ברשותיה דמרא קמא היא קיימא:

מיעט שטרות - שאין גופן ממון שאינן אלא לראיה שבהן:

מאן דמחייב - עלייהו דין קרבן שבועה כרבי אליעזר כי היכי דמרבה להו. לענין השבה מרבה להו נמי לכל האמור בענין וקרבן בההיא עניינא כתיב:

אפילו רבי אליעזר מודה - דאף על גב דאיתרבו בענין השבה לא איתרבו לענין חומש ואשם דכי אהדר קרא ונקט ענין חומש ואשם כתיב או מכל אשר ישבע עליו לשקר וגו' וחמישיתו יוסף עליו את אשמו יביא מכל ולא הכל ואימעיט להו דבר שאינו דומה לפרט:

מתניתין נמי דיקא - כרבי יוחנן דאין חיוב קרבן שבועה בקרקעות:

דעבד איתקש לקרקעות - והתנחלתם אותם [וגו'] לרשת אחוזה (שם כה) כאחוזה: