תלמוד בבלי
שבת
דף ע״ט ע״ב
דוכסוסטוס - קלף שניטלה קליפתו העליונה:
מזוזה - שמע והיה אם שמוע:
שבתפילין - דהתם ד' אגרות לד' פרשיות ושיער בחד מינייהו דהיינו שמע קטנה שבהם:
מטמאות את הידים - לענין תרומה כדאמרן בי"ח דבר בפ"ק (דף יד.):
קציצה - הוא הדפוס של עור שחתוך לד' בתים כמין בית יד של עור והאיגרות בתוכן:
במזוזה - הן האיגרות שהן בתוך הבתים:
והא מדקתני סיפא - דההיא דלעיל קלף כדי לכתוב כו' מכלל דרישא כו' וקשיא רישא אסיפא:
שיעורן - של כל אחד בכמה:
כדי לכתוב עליו מזוזה - אדוכסוסטוס דלא חזי לתפילין וסיפא פריש קלף כדי לכתוב פרשה קטנה שבתפילין:
קלף אין דוכסוסטוס לא - הוי בשיעורא זוטא כי האי אלא בכדי לכתוב ב' פרשיות דמזוזה ואי דוכסוסטוס חזי לתפילין הוה ליה לשעוריה כשיעור זוטא דתפילין:
למצוה - מצוה מן המובחר קלף בעינן וסתמא דכל איניש מצוה מעלייתא עביד הלכך לא מצנע דוכסוסטוס לתפילין וה"ל אין מצניעין כמוהו:
למזוזה - אם כתבה על הקלף:
הא דכתב אקלף אפי' במקום שיער - וכ"ש במקום בשר דהילכתא מזוזה במקום שיער והא דכתבה אדוכסוסטוס במקום בשר:
רבי אחי מכשיר - ורב מוקי לדר' אחי אתפילין דכתבן על דוכסוסטוס ואמר כוותיה:
נייר - של עשבים:
גויל - מעובד בעפצים:
מסייע ליה - לרב:
כיוצא בו - רישא דברייתא תפילין של יד עושין אותן של ראש ואותן של ראש אין עושין אותן של יד לפי שאין מורידין כו':
ס"ת שבלה - אין מחתכין ממנה יריעה שפרשיות שמע והיה אם שמוע בתוכה לקובען במזוזה:
דכתיבי - הנך תפילין אמאי:
לאו דכתיבי אדוכסוסטוס - שהוא כשר למזוזה הלכך הא מורידין עושין:
השתא דאתית להכי - דמזוזה אקלף כשרה:
לא תימא - במילתיה דרב דוכסוסטוס הרי הוא כו':