שבת

אין מבקעין עצים מן הקורות - סואר של הקורות המוקצות וסדורות לבנין:

ולא מן קורה - הישנה שנשברה היום ומהשתא להסקה קיימא ואפ"ה אסור הואיל ובין השמשות לא איתכן להכי:

מתחילין - להסיק בערימת התבן קא סלקא דעתך בתיבנא סריא דסתמיה להסקה:

אבל לא בעצים שבמוקצה - שהניחם ברחבה שאחורי ביתו והקצם לימות הסתיו. מוקצה רחבה שאחורי בתים שהקצה אחורי ביתו להכניס שם דבר לאוצר:

בארזי ואשוחי - ארז זכר וארז נקבה שעומדין לבנין:

משקין - אורחא דמילתא נקט משום סירכא דמשכא שתהא נוחה להפשיט:

מדבריות - שרועות באפר תמיד ולנות בתוך התחום:

סתמא אחרינא - בית הלל חשיב כסתמא:

כל הכלים ניטלין - ואפי' מלאכתן לאיסור ורבי שמעון היא:

חוץ מן המסר הגדול - מגירה שהיא לאומנין לקוץ בה עצים ומוקצה מחמת חסרון כיס הוא שלא ישתברו חריצים שהוא עשוי כסכין מלא פגימות:

ויתד של מחרישה - החופר את הקרקע קולטר"א בלע"ז:

מתני' מפירין - בעל לאשתו:

ומודדין - להתלמד על דבר הוראה:

וקושרין - קשר שאינו של קיימא אפילו לכתחילה:

ונשאלין - לחכם:

שהן לצורך השבת - כגון שנדר שלא לאכול [היום]:

ופוקקין את המאור - כרבנן דאמרי (לעיל שבת דף קכה:) פוקקין פקק החלון:

ומודדין את המקוה - במדה שיהא שם עמוק שלש אמות מים ורוחב אמה על אמה:

ואת המטלית - שתהא שלש על שלש אצבעות כגון אם היתה טמאה ונגעה בטהרות:

בטפיח - פך של חרס וחבירו בפי"ז (דף קכה:) זמורה שהיא קשורה בטפיח ממלאין בה בשבת:

מקידה - כלי חרס:

לידע אם יש בגיגית פותח טפח - בגמרא מפרש לה:

גמ' איבעיא להו הפרה - דמתניתין בין לצורך [בין שלא לצורך] השבת דגבי הפרה ביום שמעו כתיב (במדבר ל׳:ו׳) ואם לא מיפר האידנא שוב אינו מיפר:

ושאלה לצורך אין שלא לצורך לא - דיכול לישאל למחר ומשום הכי מפליג להו מהדדי ולא קתני מפירין ונשאלין לנדרים שהן לצורך השבת דלא קאי לצורך אלא אשאלה:

בית דין - חכם:

הכי גרסי' ל"א איבעיא להו (במסכת נדרים דף עז.) לצורך אתרוייהו קאי - אהפרה ואשאלה אבל הפרה שלא לצורך לא אלמא הפרת נדרים מעת לעת וזה ששמע בשבת יכול להפר משתחשך בתוך מעת לעת של שמיעה הלכך שלא לצורך לא שרינן בשבת:

כל היום - עד שתחשך ותו לא ואפילו שמע סמוך לחשיכה הלכך אפי' שלא לצורך שאם לא יפר עכשיו לא יפר עוד:

לצורך השבת - אלמא הפרת נדרים מעת לעת של שמיעה הלכך שלא לצורך לא מדלא שרי אלא לצורך:

להקל ולהחמיר - כלומר פעמים שיש שהות גדול ופעמים שאינו אלא מעט:

איבעיא להו - הא דקתני נשאלין לנדרים שהן לצורך:

כשלא היה לו פנאי - לשאל. מערב שבת קאמר או אפילו כשהיה לו פנאי:

הילקטי קטנה - שביל קטן בין שני בתים: