שבת

של בית הכסא - מתוך יסורין:

של פירות - כגון ריח חרדל:

הכסלים - ליפלאנק"ש:

והצלעות - שהן שומרין בני המעיים וחיותו של אדם וסוגרין בעדם:

אלו שוקיים - שכחו של אדם נסמך עליהם:

לבי אבידן - מקום העשוי להתווכח שם צדוקים ובייתוסים עם ישראל במקראות:

טור תלג - ההר נעשה שלג כלומר ראשי לבן:

סחרוני גלידין - סביבותיו של הר מלאו קרח כלומר שפמי וזקני הלבינו:

כלבוהי לא נבחין - קולי אינו נשמע:

טחנוהי - השינים:

אדלא אבידנא בחישנא - אחר מה שלא אבד ממני אני מפשפש מרוב זקנה אני הולך שחוח ומנענע ונראה כמי שמבקש דינר הנאבד לו:

תרתי טבא מתלת - טובים ב' הרגלים של ימי בחרות מג' של זקנה שצריך משענת עם רגליו:

ווי לה - חבל עליה כלומר יש לו להתאונן ולצעוק ווי ההולכת ואינה חוזרת:

כלילא דוורדא - נזר של וורד:

חילפי - אורטיא"ש:

דוק בככי ותשכח בניגרי - אכול הרבה ותמצא האכילה בפסיעותיך שיחזק כחך דוק כמו אכלה מדקה (דניאל ז׳:י״ט) לשון כוסס:

שרי שקיך - פתח פיך:

גוזא - סריס וצדוקי היה:

מהכא לקרחינא כמה הוי - כמה מהלך יש מכאן עד הקרח ולהקניטו על קרחתו נתכוון:

כמהכא לגוזניא - כמו שמכאן עד הסריס:

אמר ליה צדוקי ברחא קרחא בארבעה - שהקרח לקוח בארבע. ברחא קרחא הוא עז על שם שאינו מלובש בצמר כרחל קרוי קרחא:

אמר ליה - רבי יהושע:

עיקרא שליפא - שה שביציו עקורים ונתוקין לוקחין בשמנה:

חזייה - צדוקי לרבי יהושע דלא סיים מסאניה:

קרחא מצויינא - אתה הקרח במריבה אתה באת עמדי בתמיה:

אמר לו רבי יהושע עיקרא שליפא תוכחה - אתה הסריס להקניטני ולהתווכח עמי באת:

לא הקבלנו פניך - לא הקבלת פני ודרך ענוה קאמר ליה:

סלעים - קטנים נעשו גבוהים שזקנתי:

קרובים - נדמין לי כרחוקים:

שתים נעשו לי שלש - שצריך אני משענת:

משים שלום בבית - אבר תשמיש:

לישנא אחרינא קרובים נעשו רחוקים מרוב חלשות של אדם כשמזקין צריך להרחיק רגליו זה מזה:

שאינו טוחן - שאין בני מעיו טוחנין אכילתו:

קורקבן - הוא המסס שקורין צינפי"ל:

כל בנות השיר - כל קולות של שיר הויין ליה שוחה:

שדעתן של זקנים משתנות - דכתיב האדע בין טוב לרע ובזקנה מרובה קאמר:

מתרפטות - מתבקעות כמו מנעל המרופט (לעיל שבת דף קמא:):

מתכבדות - כמו ואזניו הכבד (ישעיהו ו):

שטוף - כמו סוס שוטף במלחמה (ירמיהו ח׳:ו׳) להוט אחר הדבר ורודף:

וטעם זקנים יקח - וע"כ מדקשי קראי אהדדי. חד מתוקם בחכמים וחד בזקני השוק:

מגבוה ייראו - יראים הם הזקנים מגבשושית שבדרכים ואומרים גבוהים הם:

תוהים - פחדים:

וינאץ השקד - אילן של שקדים יציץ ויהיו בולטין נצים שלו:

זו קליבוסת - עצם של הנק"א שהירך תקוע בו בולט ויוצא מרוב תשות כחו:

ויסתבל החגב - דומה עליו כסבל משא כבד:

ותפר האביונה - תבטל התאוה חמדת תשמיש:

פסיק סידרא - מסדר פרשיות של פסוקים:

נגיד ואיתנח - רב:

חמדיה - תאותו:

זו אשה - אם לא על פי גזרת המלך לא היתה ראויה להתאוות לה שהיא כחמת מלאה מיאוס והכל רצים אחריה:

מדור לפי כבודו - מדלא כתיב אל בית העולם ש"מ כל אחד ואחד לבית המוכן לו:

בשער אחד - אף כאן הכל מתים בענין אחד:

שאדם עושה בילדותו - רוב תשמיש:

משחירים פניו - מתיש כחו:

שאין לו מנחמים - אין לו אבלים שיהו צריכין לנחמו:

במקומו - במקום שמת שם: