תלמוד בבלי
שבת
דף ק״נ ע״ב
ושל מה בכך - כגון שכבר היו לצורך אלא שעברו כגון כך וכך הוצאתי בבנין זה:
חשבונות שעברו - לקמן מוקי לה דלא עברו לגמרי שעדיין שכר הפועלים עליו שלא נתנו להן ושל מה בכך שעברו לגמרי ואין שכר פועלים עליו:
כך וכך הוצאתי - אלמא עברו מותרין:
תקשי לך היא גופא - ברייתא קמייתא רישא קתני שעברו אסורין וסיפא קתני של מה בכך מותרין דהיינו עברו:
צלף - אילן גדול הוא ובעל ענפים הרבה ושלשה מיני אוכל יש בפירותיו אביונות קפריסין ולולבין:
שאם יש בורגנין - מע' אמה לע' אמה הולך אפי' בשבת שהכל חשוב כעיר אחת וכל העיר כד' אמות כדאמרינן בעירובין (דף כא.) וכיון דהוא דבר שיש לו היתר על ידי תקנה בשבת מותר לאומרו אפילו במקום שאין שם ההיתר:
המחוברים - שא"א לקצצן בשבת ע"י שום תקנה:
קש - זנבות השבולים אשטרצי"א:
בתיבנא סריא - שאפי' יש מחיצות אינו מביא משום דמוקצה הוא:
על עסקי כלה ומת אין - דחפצי שמים הן אבל על עסקי אחר אפי' דומיא דכלה לא:
בשלמא אחר דומיא דכלה משכחת לה - דאסור להחשיך כגון לחתוך מן המחובר:
למיגז לה אסא - דעבדו לה גננא דאסא לכלתא:
אלא עסקי מת מאי היא - הבאה דארון ותכריכין ואמאי לאחר לא לימא הואיל ואם יש שם מחיצות מביא:
למיגז ליה גלימא - לתקן לו תכריכין דאין היתר לדבר היום כלל:
ואע"ג דלא אבדיל - אסיפא דמתני' מתמה דקתני ומביא פירות בידו לקוצצן מן המחובר בלא הבדלה:
בין הגיתות שנו - דאיכא כוס בשדה:
המבדיל בין קודש לחול - להיכרא בעלמא ללוות את המלך:
ועבדינן צורכין - ואחר כך אנו מברכין על הכוס ברכה גמורה דהבדלה וכ"ש דאי אבדיל בתפלה מותר לעשות צרכיו וחוזר ומבדיל על הכוס:
ומסלתינן סילתי - חוטבין עצים:
אהייא - קאי ומשוי כללא:
אי נימא ארישא - דקתני ת"ק לאיסורא וקאתי אבא שאול לשוויה בה כללא א"כ דכללא לאיסורא ה"ל למימר בהדיא כל שאינו זכאי באמירה כגון אלו שאינו רשאי לומר לחבירו שכור לי פועלים או הבא לי פירות למוצאי שבת אינו רשאי להחשיך מיבעי ליה:
Sefaria