שבת

הלכה ברורה - בטעמים שלא יהא בה מחלוקת:

ג' עבירות - בשחד ישפוטו במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו:

ג' פורעניות - שדה תחרש עיין תהיה ולבמות יער:

ויועציך כבתחלה - ואחר כך יקרא לך עיר הצדק לשרות בה שכינה:

אי בטלי יהירי - ישראל מתייהרים בבלורית ובמלבושי יהירות כפרשים הללו:

בטולי אמגושי - יבטלו מסיתים ומדיחים המשניאים אותנו:

סגיך - הם גסי הרוח שמגדלין עצמן לשון ישגה מאד (איוב ח׳:ז׳) ואח"כ ואסירה כל בדיליך אלו אותם המבדילים שונאי ישראל מן הקב"ה בשקריהם ובפחזותם:

בטלי דייני - רשעים מישראל שמטין דין:

בטלי - מעל ישראל:

גזירפטי - נוגשי שוטרי עובדי כוכבים:

שנעשו מקל לחזניהם - לשמשיהן נותנין יד והויין להן לחוזק לומר לא אהיה שליח ואזמין את פלוני לב"ד אם לא תרבה שכר ואחר פסק דין לא ארדנו ליכנס למשכנו:

שבט מושלים - מקל אגרופין של מושלים היינו דינים רשעים שת"ח שבמשפחותם להם למקל ולאגרוף שעל ידיהם היו מעמידין אותן ומחפין עליהם ועושין סניגרון לדבריהם:

לדייני בור - שבהבטחת אותן ת"ח מעמידין דייני בור לדון את כל הבא והרבה דינין שאין נמלכים בהן ומטין אותן:

כפיכם נגואלו בדם אלו הדיינין - שכפיהן פשוטין לקבל שוחד ומטין את הדין ונוטלין ממון מן הבעלים שלא כדין ונותנו לשכנגדו והרי הוא כנוטל נשמתו:

סופרי הדיינין - שכותבין שטרות של רמיה:

עורכי הדיינין - מלמדין את בעלי דינין לטעון:

עמו - מכלל דעד השתא לא:

זכה לחשן המשפט - שכנגד הלב שהיה גדול ממנו וקודם למשה נגלית שכינה על אהרן כדכתיב (שמואל א ב׳:כ״ז) הנגלה נגליתי אל בית אביך ונאמרה לו נבואה של מצרים הכתובה (ביתזקאל כ) עד וימרו בי ואעפ"כ לא נתקנא בו בזאת:

בני בשכר - שם מקום:

כילה מהו - לנטותה בשבת:

כשותא - הימלון שגדל על ההגא מהו בכרמא ירק הוא וכלאים בכרם או אילן הוא ואינו כלאים בכרם:

ולישלח להו - צד היתר בה:

כדרמי בר יחזקאל - כרך עליה חוט או משיחה:

ומשני לפי שאינן בני תורה - ומקילי טפי:

עירבובא - כלאים:

וקי"ל - בברכות בפרק כיצד גבי ערלה וה"ה לכלאים שאף היא מצוה התלויה בארץ ואינה נוהגת מן התורה אלא בארץ:

יהיב פרוטה לתינוק נכרי - קסבר בחוץ לארץ שרי ומיהו כל כמה דאפשר משני שלא ילמדו להקל: