תלמוד בבלי
שבת
דף קי״ט ע״ב
מהדר אזוזי זוזי דרבנן - כשהיה רואה אותן זוגות זוגות ומדברין בתורה מחזר אחריהם ואומר להם במטותא מנכון לכו והתעסקו בעונג שבת ולא תחללוניה לבטל תענוגים:
ויכלו - הקב"ה וזה שמספר בשבחו של מקום ובשבח של שבת:
יסדר אדם שלחנו בע"ש - ללילי שבת:
במוצ"ש - נמי כבוד שבת ללוות ביציאתו דרך כבוד כאדם המלוה את המלך בצאתו מן העיר:
חמין - לשתות ולרחוץ:
מלוגמא - רפואה:
אכליה אריא - לעגל הראוי לשחוט:
בכל כחו - בכל כוונתו:
בפרוע פרעות - ביטול פורעניות כגון פרוע דמתרגמין בטל:
בהתנדב עם ברכו - כשמתנדבין ישראל לברך את בוראן:
כי פרוע - כי פרעו אהרן ע"ז והכי קאמר בהבטל פריעות ע"ז שתשתקע ותשתכח שלא יזכר עונם משום התנדב עם הוא:
אל מלך נאמן - כך מעיד על בוראו שהוא אל מלך נאמן:
שאין בני אדם מצויין לכבותה - בשבת:
בבקר - בזמן ק"ש וכן מאחרי בנשף:
והיה כנור ונבל - בסיפיה דקרא ואת פועל ה' לא יביטו לא שמו לב ליחד שמו על בריותיו:
שפוך על עולל - רישא דקרא ואת חמת ה' נלאיתי הכיל שפוך וגו' שפוך החמה בנקמה בשביל שעולל לחוץ ובטלין מבית רבן:
הובישו כי תועבה עשו וגו' - סיפיה דקרא גם בוש לא יבושו וגם הכלם לא כו':
במשיחי אלו תינוקות של בית רבן - שדרך תינוקות למושחן בשמן:
ובנביאי אלו תלמידי חכמים - שנאמר ונביא לבב חכמה (תהילים צ׳:י״ב):
מחריבין - איכא שיור:
מחרימין - ליכא שיור:
מתכסין בהן כשמלה - כששואלין אותן טעמי תורה הללו עושין עצמן כמעלימין את דבריהם מפני שאינן יודעים להשיב:
ישנן בידך - אתה בקי לפיכך קצין תהיה לנו ותלמדנו חכמה:
Sefaria
מסורת הש״ס