שבת

לעולם מצילין מזון ג' סעודות - מדלא אמר ארבע לית ליה דרבי חידקא:

מכלל דתנא קמא שלש סעודות סבירא ליה - דבהאי לא איפליגו אלא דת"ק סבר מה שעבר כבר לא יציל ולרבי יוסי יציל:

תמחוי - קערה גדולה היא וגובין בה גבאים מאכל מבעלי בתים ומחלקין לעניים ב' סעודות ליום מיום ליום:

לא יטול - כיון דיש לו נמצא גוזל לעניים:

קופה - מעות הן לפרנס עניים בני טובים דזיל להו מילתא דתמחוי ומתחלקין מע"ש לע"ש:

י"ד סעודות לא יטול מן הקופה - שהרי יכול להמתין לע"ש הבאה אבל כשיש לו מזון י"ב יטול שהרי לא תחלק עוד עד שיגיע ע"ש והרי לשבעה ימי שבת צריכין י"ד סעודות:

אכליה בשבתא - שהרי תאכלנה סמוך לערב ולא תצטרך לאכול בלילה ואף על גב דאמרינן לקמן לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת ה"מ למאן דאפשר ליה:

בתעניתא מותבינן ליה - בתמיה:

אלא הא מני ר' עקיבא היא - ולענין סעודת שבת במאן דאפשר ליה איכא למימר כרבנן ואיכא למימר כרבי חידקא ומיהו האי דצריך לבריות יעשה שבתו חול ולא יטיל על אחרים כבוד שבתותיו:

אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום - שאינו לן בלילה אצלם:

מככר - הלקוח בפונדיון כשהשער ד' סאין בסלע והפונדיון אחד מי"ב בדינר דהוא אחד ממ"ח בסלע ושיערו לו חכמים ככר זו לשתי סעודות היום והלילה:

לן נותנין לו פרנסת לינה - לקמן מפרש מאי היא שהרי סעודה של לילה בכלל ככר היא וככר זו משערינן בעירובין (דף פב:) למזון שתי סעודות לעירובי תחומין:

ואם שבת - אצלם בשבת:

מאי פרנסת לינה - הא קבל ליה סעודת הלילה:

בי סדיא - לבדין פולטר"א להניח תחת מראשותיו:

שוב אינו מדיחן - דאין הדחה זו אלא לחול:

חבלו של משיח - כדאמרי' בכתובות (דף קיב:) דור שבן דוד בא בו קטיגוריא בתלמידי חכמים שנאמר ועוד בה עשיריה וגו' חבלי לשון חבלי יולדה (הושע יג):

בלי מצרים - כלומר אין לה קץ:

אז תתענג - בתר וקראת לשבת עונג כתיב: