סנהדרין

דן אפילו ביחיד - דכתיב (ויקרא יט) בצדק תשפוט וקסבר אין כאן עירוב פרשיות:

דגמירנא - שמועות דינין מרבותי:

וסבירנא - יודע אני להוסיף וליישב טעמים מדעתי:

ונקיטנא רשותא - מריש גלותא דייננא דיני ממונות ביחידי:

דיניה לאו דינא - והדר דינא לגמרי:

דן דינא - ביחידי:

אי קבלוך עלייהו - לגמרי לילך אחריך אם לדין אם לטעות ולא יתבעוך לא תשלם:

ואי לא זיל שלים - ואי לא קבלו טעותך עליהם דאמרו לך דיינת לן דין תורה זיל שלים ומיהו מיהדר דינא לא אלמא גמיר וסביר וכי לא נקיט רשותא דיניה דינא ולא מהדר:

לישקול רשותא - דכיון דברשות נחת לא משלם:

מהכא להכא - מריש גלותא לבבל למידן דינא בבבל:

ומהתם להתם - מנשיא דארץ ישראל לדון בארץ ישראל:

שבט - לשון שררה ויש להן רשות להפקיר דהפקר ב"ד הפקר דכתיב (עזרא י) וכל אשר לא יבא וגו' ביבמות בהאשה רבה (יבמות דף פט:):

מחוקק - שררה מועטת:

שרודים את העם - שיש להם כח ורשות מאת מלכי פרס:

בני בניו של הלל - הלל נשיא היה כדאמר בפסחים באלו דברים (פסחים דף סו.) הושיבוהו בראש ומינוהו נשיא עליהם:

דן דינא - בבבל וטעה:

אתא - לא"י לקמיה דרבי חייא:

ש"מ מהתם להכא לא מהני - דהא רבה בר חנה רשותא הוה נקיט מרבי דנשיא דא"י היה כדאמרן לקמן בשמעתין בן אחי יורד לבבל וכו':

לא מינייכו נקיטנא רשותא - ואיני כפוף לכם:

על הגבולין - הנמשכות אחר ארץ ישראל:

מאי רשותא - דרבה בר חנה:

יורה - איסור והיתר אמר להם רבי יורה ולקמן פריך אי גמיר למה ליה רשותא בהוראה:

ידין - ברשות ויפטר מלשלם:

יתיר בבכורות - יראה במומין ואם קבוע הוא יתירנו לשוחטו דביומיה דרבי אין לבכור תקנה עד שיפול בו מום דאחר חורבן היה:

אל יתיר - לקמן מפרש טעמא:

איבו - אבוה דרב הוה כדאמרינן באור לארבעה עשר (פסחים דף ד.) א"ל אייבו קיים כו':

וחנה - אבוה דרבה:

מכפרי - מקום: