סנהדרין

ובגוים לא יתחשב - כל מקום שהוזכרו שם נכרי לא הוזכרו ישראל בכלל:

כשהוא משקה - אינו מונע המים לילך לטובים ולרעים לפי שאינו אלא טורח אחד וכשהוא עודר דהוי טורח לכל אחד ואחד אינו עודר אלא הטובים:

עודר - חופר. כך הקב"ה זן טובים ורעים הכל בדבור אחד ממלא את כל העולם כולו טובה שהכל שלו אבל כשבא להגין מן הפורעניות ולשלם שכר אינו אלא לקוויו:

ויעבר הרנה - מדלא כתיב רנה משמע הרינה המיוחדת שהיתה עתידה לבא שכבר הוזכרה והיכן הוזכרה:

באבוד רשעים רנה - והיה העולם מצפה מתי תבא הרנה איבודו של אחאב וכשנהרג עברה והוזכרה הרנה בפי הכל:

בצאת לפני החלוץ - ביהושפט כתיב כשיצא להלחם בעמונים שבאו עליו:

כי טוב - משמע כי טוב בעיניו הודאה ושמחה:

כן ישיש ה' עליכם להאביד וגו' - ישיש אחרים שונאיכם:

והזונות רחצו - באחאב כתיב במיתתו:

למרק - ללטוש ולהאיר כלומר רחצו והובררו השתי חזיונות שנאמרו עליו:

מצונן היה - לא היה אוהב תשמיש:

דמות שתי זונות כו' - והיינו רחצו אותן שתי צורות נרחצו מדמו:

לתמם - להשלים:

מאי קאמר קרא - מאי ענין עובדיה היה ירא אצל ויקרא אחאב:

באברהם כתיב (בראשית כ״ב:י״ב) ירא אלהים אתה ולא כתיב מאד:

מפני מה זכה לנביאות - שהרי גר היה ואין השכינה שורה אלא על המיוחסין שבישראל כדכתיב (בראשית י״ז:ז׳) להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך:

מאי שנא חמשים - ולא החביא כולן במערה אחת:

אין מערה מחזקת - מערות שלו לא היו מחזיקות יותר:

מאי שנא עובדיה לאדום - ולא נתנבא נבואה אחרת למה נבחר לו לזו משאר הנביאים:

שני רשעים - אחאב ואיזבל:

שני צדיקים - יצחק ורבקה:

מיניה וביה אבא ניזול ביה נרגא - אבא יער מעצמו של יער יכנס בתוך הגרזן להיות בית יד ויקצצו בו את היער וכן עובדיה לאדום ודוד למואב והוא יצא מרות המואביה:

מתוכה מסרחת - מגופה ומתוך עוביה מתחיל הסרחון:

כמתוקנים שבהם לא עשיתם - כמו עגלון מלך מואב שהיה מכבד את השם כשאמר לו אהוד דבר אלהים לי אליך המלך מיד ויקם מעל הכסא (שופטים ג׳:כ׳):

כמקולקלין שבהם - כגון מישע מלך מואב שהקריב בנו לע"ז כך היו ישראל עושין ובאותה שעה נזכר להם אותו עון שהיו רגילים גם הם בו:

לארץ - מדלא כתיב לארצם הכי קאמר לשפלות ולתחתית שבו שנגזר עליהם פורענות:

ולא מאד בכלל - ובשרה כתיב (בראשית י״ב:י״ד) כי יפה היא מאד והאי קרא דאבישג נקט למדרש הכא משום דרשה דלעיל דדרש מאד דכתיב בעובדיהו: