תלמוד בבלי
סנהדרין
דף י״ט ע״ב
נפנה - שמעון לימינו לידע אם יאמרו כמותו:
כבשו פניהם - שהיו יראין ממנו:
בעל מחשבות - הקב"ה:
ולא חולצין לאשתו - מפני שאסורה לינשא:
חליצה גנאי היא לו לבא לב"ד ותהא רוקקת לפניו וייבום גנאי הוא לו לקום על שם אחיו:
הא דרב אשי בפ' קמא דקידושין (דף לב:):
הראויות לו - המותרות לו אבל נשיו של שאול לא:
מלוה אית לך גבאי - עושר גדול וקידושין אחרים לא קיבלתי:
בעת תת - כשהגיע עת לתתה לדוד נתנה לעדריאל:
מלוה ופרוטה - מלוה עושר גדול שנתחייבתי לך בשביל גלית ופרוטה שוה כסף שקבלתי ממך בהללו ערלות פלשתים:
שאול סבר דעתיה - דמקדש למקדש במלוה דחשיבא הלכך לאו קידושי נינהו ואזל ויהבה לפלטי בן ליש:
ודוד סבר - דעתיה אפרוטה משום הכי קרי לה אשתי:
האי תנה את אשתי את מיכל - דמשמע זו אשתי ולא מירב אשתי:
מאי דריש ביה - רבי יוסי דלא דריש ולא מירב אשתי:
לטעמיה - דדריש ממקרא מעורבב כדלקמן מה מיכל אשתי אף מירב אשתי:
קדושי מיכל לפלטי - פשיטא לן דבעבירה דהא כתיב אשתי מיכל וקיימא לן (קידושין דף מז.) דעתיה אפרוטה דבת קידושין היא:
ואשתו היהודית - בכלב בן יפונה משתעי קרא יהודית על שם שכפרה בע"ז ונתגיירה שכל הכופר בע"ז נקרא יהודי דכתיב (דניאל ג׳:י״ב) איתי גוברין יהודאין וגו':
ירד אביגדור - כולן שמותן של משה הן:
מרד - כלב שמרד בעצת מרגלים:
תולדות אהרן ומשה - ומפרש בתריה בני אהרן ולא הוזכרו בני משה שם:
שפדאו מצער גידול בנים - שהוטל עליו טורח השבטים שעל אברהם היה מוטל אותו טורח דכתיב (בראשית כ״ו:ד׳) והרביתי את זרעך והוא פדאו:
והא כתיב אישה - אלמא בא עליה:
שנעשה לה כאישה - שהיה מגדלה ומחבבה:
הלך ובכה אחריה - בקושיא קא נסיב לה:
עד בחורים - קרא קא דריש ואזיל:
תוקפו של יוסף ענוותנותו של בועז - דבר גדול של יוסף כדבר קל וקטן שבבועז תוקף דבר גדול וחמור ויש לו שם ענוה דבר שאין לו שם שאדם עושה לפי תומו:
שנעשה בשרו - אבר:
כראשי לפתות - נתקשה ואעפ"כ כבש יצרו ואף על פי שפנויה היתה ועמו במיטה אבל יוסף אשת איש היתה ואינה עמו במיטה: