ראש השנה

קא משמע לן - דאע"ג דמתעסק הוא יצא דמצות אין צריכות כוונה:

זמן המקרא - של קריאת שמע והוא היה קורא בתורה פרשת שמע:

קורא להגיה - אף קרייה אין כאן אלא מגמגם:

דקא מנבח נבוחי - ואינו תוקע כשיעור תקיעה המפורש במשנתנו בפ' אחרון (דף לג:):

אלא מעתה - דשאין מתכוין למצוה כמתכוין דמי:

הישן בשמיני בסוכה - שלא לשום מצוה:

ילקה - שהרי מוסיף על מצוה ועובר משום בל תוסיף:

מצות אין עובר עליהן - בבל תוסיף אלא בזמנן כגון חמשת המינין בלולב וה' טוטפות בתפלין חמש ציציות בטלית אבל תוספת יום על ימים או שעה על שעה אין זה מוסיף:

בשלא סיים - אלא הוסיפה באמצע:

והא סיים קתני - בברייתא:

הניתנין במתנה אחת - כגון דם בכור שנתערב בדם בכור חבירו או בדם מעשר:

ינתנו מתנה אחת - והרי יש בה משניהן ועולה לשניהן:

מתן ארבע - שלמים ואשם ועולה ותודה:

דלמא קסבר רבי יהושע כו' - ומתרתי הנך ממתני' ומברייתא איכא לאותובי לרבא:

אנן הכי אמרינן - אנן דמייתינן סייעתא מהא דטעמא משום דאי הדר מתרמי ליה כו' הכי קאמרינן ליה לרב שמן:

מאי טעמא שבק מתניתין כו' - שבק מתניתין הניתנין במתנה אחת משנה היא בשחיטת קדשים:

לותיב ממתניתין - דאלימא לאקשויי:

לא סגי דלא יהיב - אי הדר מתרמי ליה דקדשים לא מפסיד:

לצאת לא בעי כוונה - דבלאו מתכוין יוצא ידי חובתו:

לעבור בעי כוונה - שיתכוין לשום מצוה ואי לא לא עבר:

והא מתן דמים כו' - שאין מתכוין בשאר מתנותיו לשם בכור וקאמר רבי יהושע הרי הוא עובר על בל תוסיף: