תלמוד בבלי
ראש השנה
דף כ״ז ע״א
ופיו מצופה זהב כו' במקום הנחת פה פסול - שהתקיעה בזהב ולא בשופר:
לכך מאריך בשופר - תירוצא הוא:
וממילא כו' - דמה לי סוף בלא תחילה ומה לי תחילה בלא סוף ומשום דבעי לאותובי אתרוייהו דייק הך דיוקא:
תקע בראשונה - בפשוטה שלפני התרועה:
ומשך בשניה כשתים - לפי שהיה צריך לתקוע כאן ב' תקיעות רצופות אחת לפשוטה לאחריה דמלכיות ואחת לפשוטה לפניה דזכרונות:
בור ודות - חדא נינהו אלא שהבור בחפירה והדות בבניין על הקרקע צישטרנ"א בלע"ז:
פיטס - חבית גדולה פונטי"ן בלע"ז:
מחד גברא - דומיא דזכור ושמור:
הא לא דמיא - הא מילתא דשופר לא דמיא אלא לסיפא:
י' קורין - וי' קולות יש כאן שאי אפשר להם לצמצם דיבורם בתיבה אחת שלא יהא אחד לאחור ואחד לפנים:
דחביבה עליה - חדשה היא לו:
התורה חסה - דכתיב (ויקרא י״ד:ל״ו) וצוה הכהן ופנו את הבית שלא יטמאו כלי חרס שבתוכו שאין להם טהרה במקוה:
למיעבד עובדא - בחצוצרות ושופר:
מקום שיש שופר - כגון ר"ה ויובל:
מקום שיש חצוצרות - כגון תעניות:
וכך הנהיג - כמשנתינו שופר וחצוצרות:
בשערי מזרח ובהר הבית - חדא מילתא היא בשערי מזרח בהר הבית וי"א בשערי מזרח בעזרת נשים:
מתני' שופר שנסדק ודבקו - בדבק שקורין גלו"ד:
פסול - דהוה ליה כשני שופרות: