ראש השנה

ותיפוק ליה כו' - אי בית המקדש הוה קיים בלאו הכי הוי יום טוב דהיינו צום גדליה וקריא רחמנא מועדים טובים בזמן הבית:

לא נצרכה - הא דהדר קבעוה במגילת תענית על דבר זה אלא לאסור אתמול גם הוא בתענית כדאמרינן לקמיה הימים האלה הכתובים במגילה הם ולפניהם ולאחריהם אסורין:

ראש חדש - מועד דאורייתא:

ודאורייתא לא בעי חיזוק - לאסור לפניו ולאחריו אבל ימי מגילת תענית דרבנן וצריכין חיזוק כי היכי דלא ליתי להתענות בי"ט עצמו:

יום שלפני כו' - וההוא לאו דאורייתא הוא ובעי חיזוק:

בעשרין ותמניא ביה - באדר קאי במגילת תענית:

דלא יעידון מן אורייתא - שלא יצטרכו לנתק עצמן מן התורה:

הפגינו - צעקו בשוקים וברחובות כדי שישמעו השרים וירחמו עליכם:

אי שמים - כלומר למען הקב"ה:

ורבי מאיר בתר חורבן הוה - כמה דורות דהא בימי רבן יוחנן בן זכאי חרב הבית ור' אליעזר תלמידו היה ור' עקיבא תלמידו של ר' אליעזר כדאמרינן בשלהי ארבע מיתות (סנהדרין דף סח.) ור' מאיר תלמידו של ר"ע כדאמרי' בפרק קמא דעירובין (דף יג.) כל מקום שאתה מוצא משום ר' ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני ר' עקיבא אינו אלא ר' מאיר:

דתנן כו' - ר' יהודה בן שמוע תלמידו של ר' מאיר הוה:

כלי זכוכית שנקבו - שנטמאו ונקבן לטהרן מטומאתן:

אבר - עופרת לסתום את הנקב:

יהודה בן שמוע מטמא - לומר שחזרו לטומאתן ישנה ואע"פ שלא נגעו שוב בטומאה ואע"פ שאין כלי זכוכית חוזרין לטומאתן ישנה כדאמר בפ"ק דשבת (דף טז.) שלא גזרו חזרת טומאה ישנה אלא בכלי מתכות הני נמי הואיל והאבר מעמידו ככלי מתכות דמו דהכל הולך אחר המעמיד: