תלמוד בבלי
פסחים
דף קי״ט ע״א
זה המכיר מקום חבירו בישיבה - שיודע לומר זה מקום מיושב לפלוני וזה של פלוני דהואיל ומכיר הוא מקום כולם רגיל הוא לישב שם תמיד:
סתרי תורה - מעשה מרכבה ומעשה בראשית:
למנצח - מדלא כתיב לנצח משמע שנותן כח לבריות לנצחו:
לולי משה בחירו - אלמא משתבח ביה קרא במשה וקרי ליה בחירו משום דהשיב חמתו מהשחית אלמא שמח הוא בכך:
מפני מדת הדין - שמקטרגת ואומרת לא תקבלם והוא מקבלם בסתר:
כמצודה זו - שפורסים לעופות לצוד ואין בה דגן ואין עוף נפנה אליה:
מלחמתו של זרח במצרים גמרא אבל מלחמת זרח באסא קראי:
ושיגרו להדרימון - מלך ארם לעזור לו על בעשא מלך ישראל וקראי נינהו ומלחמת יהושפט בעמונים קראי ודרך הראשונים להביא גנזיהם עמהם במלחמתם כדי שימשך לבם אחר ממונם ולא יברחו:
שמעמידו על רגליו - שמשמח לבו:
אקלידי - מפתחות:
וקולפי - פותחות שקורין בלעז שרדור"א (שירידור"א: מנעול) :
דגלדי - של מרצופים של עור שנושאים על סוסים וחמורים וגמלים:
אבן מאסו הבונים - כלומר דוד שמימיו רועה צאן היה ונעשה ראש ונפלאת בעינינו לשון רבים אמרו אחיו:
זה היום עשה ה' - שמואל היה מתנבא עליהם שסופן לגיל ולשמוח שיושיעם מיד אויביהם:
הושיעה נא אמרו אחיו - כלומר על ידי דוד ודוד אמר הצליחה נא שיצליח במלכותו:
אסרו חג בעבותים - הביאו זבחים ושלמים הרבה לשמוח:
ברכנוכם אמר שמואל - שיברך כולם כלומר מברכין אנו אתכם:
לנו - לשון רבים:
אסרו חג בעבותים - הביאו זבחים ושלמים הרבה לשמוח:
Sefaria
סוכה ל״ח. · תְּהִלִּים ד׳:א׳ · תְּהִלִּים י״ג:א׳ · יומא פ״ו: · שבת קכ״ז. · סוטה ה׳. · יומא ע״ה. · סוכה מ״ו. · תְּהִלִּים ק״ו:כ״ג · פסחים פ״ז: · סנהדרין ק״י. · סנהדרין ק״י. · פסחים ס״ה: · תְּהִלִּים קי״ח:כ״א · תְּהִלִּים קי״ח:כ״ב · תְּהִלִּים קי״ח:כ״ד · תְּהִלִּים קי״ח:כ״ג · תְּהִלִּים קי״ח:כ״ח · תְּהִלִּים קי״ח:כ״ו · תְּהִלִּים קי״ח:כ״ה · תְּהִלִּים קי״ח:כ״ז · סוכה ל״ח.
מסורת הש״ס
סוכה ל״ח. · סנהדרין ק״י. · יומא פ״ו: · שבת קכ״ז. · סוטה ה׳. · יומא ע״ה. · סוכה מ״ו. · פסחים פ״ז: