נטל ידיו לא יקדש - דקידושא מפסיק בין נטילה לאכילה והוי כהיסח הדעת ובעי נטילה אחריתי בתר קידושא:
דחביבא ליה ריפתא - שהיה רעב מקדש אריפתא אלמא לא בעי נטילה אחריתי אלא מעיקרא משי ואכיל נהמא דקידושא:
דחביבא ליה חמרא - שהיה צמא:
טעם - אם אכל שוב אינו מקדש כל הלילה:
אישתלי - רב ירמיה:
אמרה ליה דביתהו - דרב אסי לרב אסי:
והא מר לא עביד הכי - דאמר רב אסי טעם אינו מבדיל:
כרביה - כרב דרב הונא משמיה דרב הוה אמר שמעתתיה: