תלמוד בבלי
נידה
דף מ׳ ע״ב
שנשחטה בלילה ושנשפך דמה - לארץ ולא נזרק:
ושיצא דמה חוץ לקלעים - אבל כל הנך פסולי אחריני דמכשר בהו רבי שמעון כגון לן ויוצא שיצא הבשר קודם זריקת דם וטמא ושנשחט לאוכלו חוץ לזמנו וחוץ למקומו כולן מודה נמי רבי יהודה דלא ירדו וטעמא מפרש רבי יהודה במסכת זבחים בפרק המזבח מקדש (זבחים דף פד:) מפני מה אמרו לן בדם כשר שהרי לן כשר בבשר וכן כולן:
והלן - דם הלן:
והיוצא - בשר עולה שיצא והכניסה והעלה:
והנותר - בשר שנתותר חוץ לזמנו והקטירו:
ושנשחט - על מנת לאוכלו חוץ לזמנו דהוי פגול:
ושקבלו פסולין את דמו וזרקוהו - כגון בעל מום או שאר פסולין. ולהכי נקט קבלו פסולין ולא נקט ששחטוהו פסולין שהשחיטה כשרה בפסולין כדתנן (זבחים דף לא:) כל הפסולין ששחטו שחיטתן כשרה:
והנתנין למעלה - מחוט הסיקרא דקי"ל חטאת בהמה למעלה דכתיב בה קרנות ועולה למטה:
הנתנין בפנים - על מזבח הפנימי כגון פר העלם דבר ופר כהן משיח:
והחטאת ששחטו שלא לשמן - להכי נקט פסח והחטאת דקיימא לן (זבחים דף ב.) כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרין חוץ מפסח וחטאת:
הרובע והנרבע מוקצה ונעבד - פסולין ליקרב כדיליף לקמן בשמעתין:
מוקצה - שיחדו לצורך תקרובת עבודת כוכבים:
ונעבד - שהשתחוה לו:
כלאים - פסולין לקרבן שנאמר (ויקרא כ״ב:כ״ז) שור או כשב פרט לכלאים:
Sefaria
זבחים ק״ט. · זבחים פ״ד. · זבחים קי״ב. · יומא מ״ב: · זבחים ל״ט:
מסורת הש״ס
זבחים ק״ט. · זבחים פ״ד. · זבחים קי״ב. · יומא מ״ב: · זבחים ל״ט: