נידה

מאי קרא - דמשביעין אותו ביום הלידה:

נזרך - לשון נזירות דהיינו נדר דדמי לשבועה:

למה ולד דומה:

רקמתי - היינו יצירה ראשונה וכתיב בתחתיות דהיינו מדור תחתון:

חבלי - צערה:

דרך תשמישן - האיש פניו למטה כן זכר נולד פניו למטה ונקבה פניה למעלה הילכך נקבה צריכה להתהפך דהא כשהיא במעי אמה פניה למטה כדאמרינן לעיל [ראשו לו בין ברכיו] אבל זכר אין צריך להתהפך:

קשה לאשה וקשה לולד - מפני שדר במדור התחתון. קשה לאשה לא ידענא למאי: זרע מלבן את הולד מגיעוליו:

מזורז - חזק ובריא:

ליום תשעים - לשליש ימים הוי חיותו:

מנא ידע - הא לא ידע אימת מעברה:

קלסתר - זיו:

מראה העין - שאע"פ שנבראת העין מן האב והאם אינו רואה תדע שהרי המת יש לו עינים ויש לו שפתים ויש לו אזנים ואינו רואה ולא שומע ולא מדבר:

פוץ מילחא - השלך המלח מן הבשר ושוב אינו ראוי אלא לכלבים כך הנשמה היא מלח לגוף לקיימו כיון שהלכה אז מסריח הגוף:

עולה למעלה - כדתני לעיל אחרונים דר במדור העליון:

כולין עולין למין אחד - זרע האב והאם נעשין בריה אחת:

צבע - כמה סממנין צריך לצבע שחור קליפת עץ וטחינת ריחיים של נפחים וכמה דברים וכולן נעשין שחור ואינו יכול לצובעו ביורה אחת משנים ושלשה גוונים בשנים ושלשה מקומות:

כל אחד ואחד עולה למינו - לובן מן האיש ושחור מן האשה:

כי אנפת בי - מפני שכעסת עלי אני מודה לך שלטובתי היה:

ישב לו קוץ - ברגלו לאחד מהם ולא יכול לצאת:

לבדו - הוא לבדו יודע שהוא נס אבל בעל הנס אינו מכירו:

ארחי - תשמיש כמו דרך גבר בעלמה (משלי ל׳:י״ט):

ורבעי - תשמיש לשון לרבעה:

זרית - ביררת בנפה שקורין וו"ן כמו (ישעיהו ל) ברחת ובמזרה:

הברור - קלי"ר בלע"ז:

ותזרני - חסר א' לשון מזרה:

ותאזרני - לשון חגירת כח במתנים:

זיריתני - מן הברור ואח"כ זירזתני:

רביעיותיהם - עונת תשמישן:

הוא - קודשא בריך הוא סייעה שנטה חמורו של יעקב לאהל לאה ואותו הלילה של האחרות היה:

ולא פירשו - את הדבר מנלן:

זכרים בנקבות - בני לאה:

נקבות בזכרים - ואת דינה בתו משום הך דרשה איש מזריע תחלה יולדת נקבה: