מועד קטן

עד כמה - מרוחקין הני תרי חורי נמלים דכי איכא נהרא בינייהו וליכא גישרא דאין מכירין הני בחורי דהני:

עד פרסה - אי ליכא פרסה בינייהו אע"ג דאיכא נהרא וליכא מעבר מכירין הני בחורי דהני:

נועץ שפוד - במקום שהן מצוין ומרדה האדמה וממעך אותן:

הוצא - ענפי דקל דתמרים:

דפנא - בייר וקעבד גדר מדפנא ומגדל אותה מהוצי הדקל:

צר בצרור - מניח אבנים זה על גב זה:

אמר רב חסדא לא שנו - דאמר מתני' מקרין אבל אינו בונה כדרכו:

בכותל גינה - דליכא פסידא יתירא אי עיילי בה אינשי:

אבל בכותל חצר בונה כדרכו - דאיכא פסידא יתירא אי עיילי בה גנבי וגנבי ממוניה:

גוחה - שוחה ונטוי:

סותר ובונה כדרכו - דהיינו כותל חצר מסייע ליה לרב חסדא:

מפני הסכנה - שלא תפול על הולכי ברשות הרבים:

שלא מפני הסכנה לא - קשיא לרב חסדא דאמר בכותל חצר בונה כדרכו אע"פ דליכא סכנה:

תריץ - לא קשיא לרב חסדא דהא דקתני במקום סכנה היינו דסתר לה כשגוחה ובונה לה שפיר:

הכא - דקאמר רב חסדא שלא במקום סכנה בונה כדרכה כשהיא סתורה קודם לכן אבל לא סתר לה במועד:

התם - במקום סכנה לסתור משום דאיכא סכנה ולא ליבני דבבנין ליכא סכנה:

א"כ דלא בני:

ממנעי ולא סתרי - והוי סכנה:

מתניתין נמי דיקא - כרב חסדא דגינה אינו בונה במועד כדרכו:

אלא לאו בגינה - ובשביעית בונה כדרכו אבל במועד אינו בונה כדרכו:

מתני' רואין את הנגעים להקל - כלומר רואה הכהן נגע צרעת במועד לטהר:

לא להחמיר - שאם רואה הכהן שהוא טמא אינו אומר כלום שאם מטמאו נמצא מצערו במועד ורחמנא אמר (דברים טז) ושמחת בחגך:

גמ' שאם אתה נזקק לו להקל אתה נזקק לו להחמיר - כלומר מאחר שרואהו הכהן אומר בין הוא טמא בין הוא טהור:

א"ר נראין לי דברי ר' מאיר במוסגר - שרואין ודברי רבי יוסי במוחלט:

בהסגר ראשון - שאם מטהר ליה משמח ליה אי לא מטהר ליה לא מטמא ליה יותר מדמעיקרא אלא מסגר ליה פעם שניה: