תלמוד בבלי
מועד קטן
דף ט״ז ע״ב
אף דברי תורה בסתר - דכתיב בסיפיה דקרא מעשה ידי אומן התורה מעשה אומנתו של הקדוש ברוך הוא:
רב בר אחוה דרבי חייא דהוא בר אחתיה ורבה בר בר חנה בר אחוה דר' חייא [דלאו] בר אחתיה כדאמרינן בסנהדרין:
עייא - כך כינה שמו של ר' חייא לשון גנאי:
ראה מי קורא לך - כלומר צא מכאן:
תא - בוא אלי והדר שלח ליה לא תיתי:
וזה - שליח שני לא ראיתי:
ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו - כי הוא על כרחו בא:
מאי טעמא עבדת הכי - דשנית בשוק:
ביומא דכלה - דרשה שהכל מצויין שם:
מוקים ליה בצדקה - דמיבעי למיעבד בסתר:
מר עוקבא - כתלמיד לשמואל דשמואל גדול בתורה יותר ממר עוקבא:
כי יתבן בדינא כו' - משום דמר עוקבא היה נשיא:
חייקי ליה דוכתיה - מנמיכין לו מקום כשיושב בדין:
כי היכי דמשתמע ליה מיליה - דשמואל רביה בתורה:
איטריד - מר עוקבא בדינא שהיה מחשב בדין ולא אידכר ליה למיזל בתר שמואל:
לא נגה לך - כלומר: לא סגי לך דאזילנא בתרך:
לישרי לי מר בתיגריה - הב לי רשותא למיהדר:
ידע - מר עוקבא:
דנקט - שמואל בדעתיה משום דאזיל בתריה:
מי שמעת שמתא מפומיה - אי שמית לך:
פסיק סידרא - לימד פרשיות:
מכלל דאיכא ראשונים - והלא לא מצינו שאמר דוד דברי אלא במקרא זה דדברי לשון נבואה:
אתה שאול - שנולדת במזלו:
והוא דוד - שנולד במזל שלך:
אבדתי כמה דוד - שהוא צדיק ממך:
שגיון - שגגה היתה לו:
משונה במעשיו - צדיק גמור:
שהקים עולה של תשובה - שהוא שב תחלה ונתן דרך לשבים כדאמרינן בפ"ק דע"ז (דף ד:) לא דוד ראוי לאותו מעשה אלא שאם חטא יחיד אומרים לו כלך אצל דוד שמחל לו הקב"ה אותו עון אף אתה חזור בתשובה:
צור ישראל - מושל באדם אני מי מושל בי צדיק מושל בי ומבטלה:
עירא היאירי - הוה מתני לדוד אגב כרי' וכסתות ודוד הוה מתני לרבנן על גבי קרקע:
ראש לג' אבות - שהוא הולך לפניהם לעוה"ב:
מעדן עצמו - כופף עצמו ידיו ורגליו ביחד ויושב לארץ:
בדבר אוריה החתי - נטלו לו מאתים:
Sefaria
מִשְׁלֵי ט״ז:ז׳ · מִשְׁלֵי א׳:כ׳ · תְּהִלִּים ז׳:א׳ · בְּמִדְבַּר י״ב:א׳