מועד קטן

יריד של עכו"ם - יומא דשוקא:

ומעלה בערכאות - לקיימן בחתימתן דכיון דהשתא הוא דמשכח להו וליומא אחרינא לא שרי:

אוהרי - שצדין בו דגים שקורין רוש"א:

איזלי - רשתות שצדין בו עופות:

למגדל תנורא - לעשות התנור מחדש:

מהולתא - נפה:

בימות החמה - כלומר כשיש ימות החמה כגון בפסח דחבול עלמא שאין יורדין בו גשמים מותר לעשות בו תנור לפי שלאלתר יבש ויכולין לאפות בו פת ברגל לצורך הרגל:

כאן בימות הגשמים - כלומר כשיורדין הגשמים ברגל כגון בסוכות אין עושין תנור לפי שאינו יבש לאלתר עד לאחר הרגל ועבד טירחא שלא לצורך הרגל:

מתני' מעקה למרפסת - כותל קטנה העושין על האיצטבות שלפני העליות גדולות כעין שיש על שפת נהר רייניס:

שפין את הסדקין - שבתנור:

ומעגילין אותן במעגילה - שגוללין על קרקעות התנור עץ גדול עגול כדי לסתום הסדקין:

ביד וברגל - שלוקח בידו עץ ובועטין ביד על התנור לסתום הסדקים או בועט ברגלו על קרקעות התנור:

מחלצים - עץ כעין רגל שדוחקו במעזיבה לסתום הסדקין ויש בו מעשה אומן יותר ממעגילה:

ציר - רגל הדלת כמו הדלת תסוב על צירה (משלי כ״ו:י״ד):

צינור - הוא החור שבאסקופא התחתונה כמו צינורא דדשא:

הקורה - מה שעל הפתח שתחזור בו הדלת וקורין אוברטו"ר:

מנעול - בלבדור"א:

ובלבד שלא יתכוין לעשות מלאכתו במועד - כשיש לו לתקן כל אילו בשאר ימות השנה ומניחו עד המועד:

וכבשין - של ציר כלומר דגים ושאר דברים שכובשים במלח שיכול לאוכלן במועד שלא יהא צריך להמתין באכילתן עד לאחר המועד שיהו נכבשין מהר וראויין לאכול מיד:

גמ' הוצא - הוצי דקל:

דופנא - עבדי לחיים של גדר:

ואינו טח בטיט - זה הוא מעשה הדיוט:

מעגילה - דרך אומנות יותר:

ביד וברגל - דלאו מעשה אומן הוא לא כל שכן:

כעין מעגילה - ולא מעגילה ממש אלא כעין מעגילה ביד וברגל:

עד ימיו - של יוחנן כ"ג היה פטיש מכה בירושלים בחולו של מועד והוא גזר עליו ובטלו אלמא אסור ומתני' קתני ומתקנין מנעול ומפתח:

בדנפחי - דפטיש היינו קורנס אסור דהוי קלא רבה ואולודי קלא אסור:

מתניתין דמתקנין אלו בחוש"מ בדנגרי - במנעול של עץ שרי דלא הוי קלא רבה:

מגלי - מסר הגדול שרי דלא מוליד קלא כלום:

בחציני - ברר"א אסיר דהוי אולודי קלא טפי:

לאחר שגזר - יוחנן כ"ג:

הא ר' יהודה הא ר' יוסי - בפירקא דלקמן (מועד קטן דף יב.) דרבי יוסי לא בעי לשנויי לדבר האבד ומתני' דשרי הכא כל הני בלא שינוי ר' יוסי היא:

כמאן מדלינן האידנא קביותא דדשא - כשיוצאין מסמרים של עץ מן הקורה שעל הפתח דשרי למיעבד בלא שינוי:

בדיתא - שם נהר:

לבאי - שם מקום:

כוורי - הכי עשו דרך לנהר שיצאו מימיו ונשתיירו שם דגים הרבה:

למימלח - הרבה אע"פ שאין יכולים לאוכלן במועד שהרי היו מלוחין הרבה:

כבשין - בחומץ ובמלח שקורין קונפושט"א והכא נמי כיון שמלחן הרבה כדי להצניען תו לא חזו במועד:

אמר ליה הני נמי - דמלחינהו:

מתאכלי - במועד:

אגב איצצא - שמושך המלח מהן:

שיתין איצצי - כלומר רוחצין אותו הרבה פעמים מצצי ליה ששים זימני:

רב איקלע - במועד:

תילתא מילחא - אגב איצצא:

סמוך למיסרחיה מעלי - כלומר יפה הוא לאחר זמן שניצוד יותר מההיא שעתה דניצוד:

טוויא באחוה - במלח שהמלח נברא מן המים כדגים:

אסקיה באבוה - לאחר שצלאו נותנו במים צונן:

אכליה בבריה - מטילין אותו בציר היוצא מן הדגים ואוכלין אותו:

משתיא עליה אבוה - ששותין עליו מים שדגים נבראו מן המים:

לטעון גופא - כלומר לאחר אכילתו מהלך הרבה קודם שישן:

ולא לטעון פוריא - לא ישן לאלתר אחריהם:

תחלי - שחלים:

מיא ולא שכרא - מוטב לשתות אחריהן מים ולא שכר: