מנחות

והאיכא מסגרתו - דגובה טפח דכי מסדר לחם עלה הוי ט"ז טפחים:

למטה היתה - ד' דפין רחבין טפח קבועים על צידיהן ולא על רחבן כגובה ד' רגליו של שלחן לד' רוחות והיה דף השלחן העליון מונח על אותן דפין כעין כסוי כשרוצה נוטלו משם שלא היה קבוע עליהם:

פרקודי מפרקדא - כעין פרקדן שלא היתה זקופה בשוה אלא משופעת ונוטה כלפי חוץ ואין הלחם סדור עליה:

כדתניא - דאיכא למאן דאמר דמסגרתו למטה היתה קבוע ברגלים אבל דף העליון היה חלוק משני צידיו ואין לו בית קיבול:

טבלא המתהפכת - שיכולים להשתמש בצד זו כמו בצד זו שחלקה היא משני צדדיה:

טמאה - כשלחן של מקדש שהיה מקבל טומאה כדמפרש לקמן ואין טבלא [זו] כשאר פשוטי [כלי] עץ דרחבה היא בית קיבולה כל פשוטי כלי עץ הראויין למדרס מקבלין טומאה כדמפרש בהדיא בבכורות בפ' על אלו מומין (בכורות דף לח.) דפרכינן התם וכלי שטף דלית ליה תוך מדאורייתא מי הוי בר קבולי טומאה והא דומיא דשק בעינן ומשנינן בהנך דחזו למדרסות:

לדברי האומר למעלה היתה - האי דמקבל טומאה משום דאית ליה בית קיבול ואינה מהתהפכת טבלא המתהפכת תיבעי לך:

טהור מכלל שהוא טמא - והא עשוי לנחת שאין מגביהין אותו ואינו דומיא דשק:

ביום הלקחו - הוי חום:

ותיפוק לי - דאפילו אין מגביהין אותו מקבל טומאה:

משום ציפוי - דהוי מתכת ולא איתקש לשק אפילו עשוי לנחת מקבל טומאה:

מי לא תנן - דאזלינן בתר ציפוי:

הדולבקי - פלדשטו"ר של עור ואוכלין עליו:

בשייש - דהוה ליה ציפוי של אבנים וכלי אבנים לא מקבלי טומאה:

שייר אין - דכיון דאישתייר ביה כולי האי דחזי למלאכתן ראשונה מקבל טומאה:

לא שייר לא - אלמא אזלינן בתר ציפוי:

וכי תימא - הא דאזלינן בתר ציפוי בציפוי עומד קבוע במסמרות ושלחן של קדש לאו עומד הוא:

והא בעא מיניה כו' - הא דשלחן ודולבקי דאזלינן בתר ציפוי בציפוי עומד או אפילו שאינו עומד: