תלמוד בבלי
מנחות
דף צ״ג ע״א
ולא קרבן חבירו - שאין אדם סומך על קרבן חבירו:
ולא על קרבן עובד כוכבים - דסמיכה בבעלים בעינן:
כל בעלי קרבן - מי שיש לו חלק בקרבן סומך עליו:
ורבי חנניה אמר ליה איפכאי - כלומר דאתני יורש סומך ויורש מימר כי היכי דלא תקשה ליה מתניתין:
אמר ליה לא צריכת - דמתניתא דתני אינו סומך ואינו מימר רבי יהודה היא:
ויליף תחלת הקדש - דהיינו תמורה שמקדישה תחילה מסוף הקדש מסמיכה שהוא סומך בשעת שחיטה דתכף לסמיכה שחיטה:
יורש אינו סומך - כדאמר קרבנו ולא קרבן אביו:
עובד כוכבים וחבירו מחד קרא נפקא - דזה וזה איננו שלך ותרוייהו מהאי טעמא הוא דסמיכה בבעלי' בעינן:
אינו מדבר אלא בלשון זכר - לא יחליפנו ולא ימיר בלשון זכר הוא:
מה סופינו - כלומר היאך נרבה את האשה:
תלמוד לומר המר ימיר - לרבות את האשה:
ורבנן נפקי לאשה מואם:
גמ' אתיא סמיכה - לכל קרבן מסמיכה דזקני עדה דפר העלם דבר של צבור דמה להלן סומא לא דאמרינן (סנהדרין דף יז.) אתך בדומין לך:
מעולת ראייה - דהתם כתיב יראה יראה ואמרינן (חגיגה דף ד:) פרט לסומא:
Sefaria