מנחות

היכא - אשכחן לחם דלחם למעלה:

במילואים - דכתיב (ויקרא ח׳:כ״ו) ומסל המצות אשר לפני ה' וגו' עד וישם על החלבים ועל שוק הימין:

מאי טעמא - אמרינן דמניח חזה ושוק על אימורין:

ההוא דמייתי ליה כהן מבית המטבחיים ורמי ליה - החלב על החזה וכי הדר רמי ליה ביד המניף אישתכח מה שהיה למעלה היה עכשיו למטה:

ההוא היינו דיהיב ליה - כהן המניף לכהן המקטיר ואישתכח דאימורין שהיו למטה הוו השתא למעלה:

והא קמ"ל - הנך שלשה קראי דבעינן ג' כהנים דבלאו שלשה לא משכחת דליתהפכי כולי האי:

נישתקל הכתוב - הושוו ושני דינין בפסוק זה דתרתי שמעינן מיניה ולא ידעינן בתר הי מינייהו ניזיל:

להוציא שבעה - שהשבעה כבשים של עולה הבאין על הלחם בחובת היום לעצרת כדכתיב (ויקרא כ״ג:י״ח) והקרבתם על הלחם וגו' אין טעונין תנופה עם הלחם:

בין ירכותיהן - שמשכיב הכבשים על מתניהם על ידו ונותן הלחם על ירך התחתון לחם על הכבשים על ירך התחתון וכבשים על הלחם ירך העליון מוטל על הלחם ובעודן חיין קמיירי:

אין עושין כן - לתת לחם בין ירכים:

על בסמוך - שיתן הבזיכין של לבונה אצל הסדרים:

כשהוא אומר על הארון את הפרוכת - דליכא למימר על ממש דהא פרוכת מחיצה היא להבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים:

הוי על בסמוך - שהיה אצל הארון הכא נמי על שני הכבשים על בסמוך:

מוליך ומביא - לצפון ודרום ומזרח ומערב כדי לעצור רוחות רעות הבאות מארבעה רוחות:

מעלה ומוריד לעצור טללים רעים - הבאין מלמעלה למטה:

שירי מצוה היא - דלא מעכבא כפרה ולא עיקר מצוה כדאמרינן בפרק שתי מדות (לקמן מנחות דף צג:) שאם עשה לתנופה שירי מצוה מעלה עליו הכתוב (לענין מצוה מן המובחר) כאילו לא כיפר וכיפר:

וכן ללולב - בעינן מוליך ומביא:

לאגרויי - שטנא:

טעונין תנופה שחוטין - דבחיין לא איצטריך ליה למיתני [דבגופיה כתיב]:

כמות שהן - שלמים:

דון מינה - שלמי צבור משלמי יחיד מה שלמי יחיד טעונין תנופה שחוטין דבחיין לא איצטריך ליה למיתני (מה שלמי יחיד טעונין תנופה אף שלמי צבור כו') דבגופיה כתיב:

ואוקי באתרה - כדין שמצינו לשלמי ציבור עצמן שטעונין תנופה שלימים מה מחיים תנופה שלימים אף לאחר שחיטה תנופתן שלימים: